408 עמ`, 2003. מודן, מאנגלית – אינגה מיכאלי
לפני שאתאר את חווית הקריאה, להלן התקציר שבכריכה האחורית (שובף כרגיל, באדיבות סימניה):
בוסטון, 1865. סידרת רציחות, כולן בהשראת תמונות מתוך "התופת" מאת דנטה, מחרידה את העיר. רק קבוצה קטנה של בכירי חוקריה של יצירת דנטה ? הנרי וודוורת לונגפלו, אוליבר ונדל הולמס, ג´יימס ראסל לואל וג"ט פילדס ? מסוגלת לפתור את התעלומה. בעוד שהמשטרה אובדת עצות, חיי אנשים בסכנה, ועתיד יצירתו של דנטה לוט בערפל, חייב מועדון דנטה לרדת ממגדל השן שלו ולמצא את הרוצח. מתיו פרל חי בקיימברידג´.
רשמי קריאה:
הספר, למי שלא הבין, מתוייג בסוגת ספרי המתח ההיסטוריים. ספרים כאלה יש לא מעט, ורובם משלבים פרשיות שברובן מעולם הפלילים לתוך מציאות היסטורית שבזמנים אחרים. הספר הזה לוקח אותנו לתקופה סוערת למדי בהיסטוריה של ארצות הברית, זמן קצר אחרי מלחמת האזרחים.
הוא מתאר בפרטים חיים את האקדמיה של קיימברידג` הסמוכה לבוסטון על תככיה ורדיפת השררה של חבריה, את עולם העסקים המקומי, את הווי החיים הקשה למדי של המהגרים, את היחס לשחורים שהיה כאילו נאור במדינות הצפון, אבל הגזענות עדיין רחשה בלב רוב האזרחים. וכמובן, היחס לחיילים שהקריבו את בריאותם ושנותיהם למען מלחמה שממנה שבו חבולים, חזרה לחברה שמתקשה לתת להם את המקום הראוי בתוכה, והם אבודים, עניים, מסכנים ורעבים.
אבל בראש הרשימה, ניתן דגש על עולמם של צוות משוררים, בראשותו של הנרי וודוורת` לונגפלו, משורר חשוב ומוערך מאד בארה"ב. ויפה לראות את המקום החשוב והמכובד שהעיסוק התרבותי המוערך הזה של כתיבת שירה, מקבל בקרב החברה. שם משורר נחשב לדמות ציבורית נאצלת, שיש לתת את הדעת לדעותין, להרעיף עליו כבוד ויקר. הלוואי והיו כך הדברים בימינו.
לעניין המתח – אני באמת לא יודע אם זה אני, שהפסקתי להתרגש ממתח, שספרים מסוגה זו לא מצליחים לגרום לי להישאר ער ולו שעה אחת נוספת. כי הרי חשתי די דומה בספרי מתח אחרים. אז אולי זה אני, ואולי זה הספר, אבל מה שבטוח זה שאגש להבא לספרים מסוגה זו בגישה סלקטיבית יותר ובציפיות נמוכות יותר.
ולסיכום:
לא מדהים וחד פעמי, אבל בהחלט ראוי לסוגו.
המלצות וביקורות נוספות:
· ב- YNET
· של אן הקוראת, ב- מאמרי פורום ספרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)