התמונה מאתר סימניה
321 עמ`, הוצאת כתר
רקע
על הספר קראתי דעות שונות. לא תכננתי עליו, אבל כשעברתי על רשימת האודיו-בוקס בספריה והוא היה בין היחידים שהכרתי שם על המדף, לקחתי.
בד"כ אני מביא תקציר הכריכה האחורית, רק שהפעם זה ממש מגוחך, כי הכרימה מרעיפה שלל שבחים, אבל מספרת מעט מדי על הספר. מי שרוצה בכ"ז, אז הנה קישור. ולהלן סיכום משלי.
תקציר העלילה
בבית דירות צרפתי, יוקרתי ופלצני להחריד, כמעט שלא מתחלפים הדיירים. הם כ"כ מאושרים לגור שם, שפשוט לא עוזבים.
לבית, כמקובל בבתי דירות שכאלה, יש שוערת במשרה מלאה, רנה מישל שמה. אישה מסוגרת למדי ולא כ"כ חברותית, שמנה למדי ולא מטופחת בל 54. היא מעדיפה להסתגר בבית בחברת הטלביזיה, החתול והספרים הרבים שאותם היא שואלת מהספריה, או להתרועע עם חברתה היחידה – עוזרת בבנין באחת הדירות. עליה נאמר שהיא אלגנטית כמו קיפוד – קוצנית מבחוץ, אבל רכה ועדינה מבפנים. רנה היא הקול העיקרי שבסיפור הזה.
בבנין גרה נערה כבת 12, פאלומה שמה. נערה רגישה, אינטיליגנטית מאוד, מסוגרת וצינית בנוגע לעולם שמסביב. פאלומה היא הקול השני שבספר - מספרת את סיפורה שלה וסיפורו של הבנין. מנקודת ראותה.
בדרך מקרה, מתפנה אחת הדירות, ולבנין מגיע דייר חדש – קאקורו אוזו היפני. הוא משפץ את הבית שיפוץ יסודי, ומעורר הרבה סקרנות בבניין הרכלני הזה. וחוץ מלשנות את דירתו שלו, הוא גם מביא לשינוי בחייבן של השתיים המספרות, ובדרך מעניינן מביא אותן להתחבר – שתי שכנות קרובות פיזית, אך רחוקות מנטאלית אחת מהשניה כמרחק מזרח ממערב.
החוויה
את הספר לא קראתי, כאמור. האזנתי לו על 10 CD בנסיעות היומיות לעבודה ובחזרה. זה לא הספר הראשון שאני מאזין לו. קדם לו "לחנך נערות יפות" של מקול סמית, על הבלשית מבוצוואנה שממנו נהניתי למדי וכנראה שעוד אעלה פה סקירה, ועוד שניים שנטשתי. אבל אולי בכ"ז, דווקא ההאזנה אחראית, גם אם חלקית, לחוסר ההנאה שלי ממנו. האזנה לספר באנגלית אינה קלה, כי אי אפשר לעצור ולהציץ במילון בנסיעה. ובספר הזה היו הרבה מילים שלא הכרתי, כי יש בו שימוש בשפה גבוהה במכוון.
אבל זה לא העניין העיקרי. היה לי קשה להאמין לאפיוני דמותה של רנה, כאישה ממעמד נחות לכאורה, אבל בעלת שאיפות ידע וחתירה אינטלקטואלית בלתי פוסקת. ולכן היא גם משתמשת בשפה גבוהה במיוחד. מאולצת ובלתי טבעית לטעמי.
היה לי גם קשה להאמין לפאלומה. חריפות שכלה, עומק אבחנותיה, תחכומה והציניות שלה, לא מתאימות בעיני לילדה בגילה. התקשיתי להאמין שיש כזו ילדה, שמנסחת בכתב פרקים שלמים של מונולוגים, מהוקצעים מילולית וסדורים במשנתם.
אבל בכ"ז, משום מה, מצאתי את עצמי מאזין לו עד סופו, מתקשה לוותר ולהניח בצד לטובת אוגדן דיסקים אחר שחיכה לי באוטו. ודווקא בהאזנה קל יותר לנטוש, כך חשתי כבר בכמה נטישות אחרות. ואולי זה בכלל התרגום מצרפתית, שלא עבר היטב? כנראה שלא אדע.
ולסיכום
למרות שלא מאוד נהניתי, יכול להבין את אלו שנהנו. הרי עצם העובדה שמשכתי איתו עד הסוף גם אומרת משהו.
סופשבוע מהנה ומוצלח לכולם.
ועניין קטן ומתבקש - חתולי8 המקסימה, שהזדמן לי להכיר פה לפני מעט יותר משנה, פתחה סופסוף בלוג משלה אחרי שנה על הגדר. אז מאחל לה הצלחה, הנאה וכיף גדול, כפי שכולנו חווים פה ומכירים היטב. בהצלחה, יקרה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)