שבלולים

מנוע מגמגם

בימים האחרונים יש לי עצירות בכתיבה. די ברור לי למה – שתי רשומות שתקועות לי בגרון, רוצה לכתוב אבל מהסס ומתלבט. אז בינתיים מעלה קצת רשומות קלילות יותר על ספרים וטיולים, עם דגש על צילומים. מזל שמזה יש לי בשפע.

וגם הפעם, הזדמנות למשהו לא ממש רציני, לא מחייב אבל חביב - שבלולים. וזו הזדמנות נהדרת ללשונאים שבינינו לעזור לנו לברר סופסוף מה ההבדל בין שבלול לחילזון

ובכן, בצידי השבילים של השכונה שלנו מטפחים יפה את הסביבה עם דשא ירקרק, ערוגות קיסוסים ושיחים. וכדי להחזיק את זה במצב רענן, משקים כמעט כל לילה. חוצמזה, יש לחות לא קטנה, כך שהבוקר לח מטל.

ריבוי

סביבה שכזו היא משכן נהדר לשבלולים, והם מתרבים פה בכיף. לא ברור לי אם יש להם אוייבים טבעיים מלבד סוליות הנעליים של האנשים התמימים שמסתובבים לפעמים בשעות הרטובות של הערב החשוך חלקית. בעצמי כבר קרה לי שכמעט עפתי על אחד מסכן שכזה.

סוטול

לפני כמה ערבים גיליתי דבר מעניין – חילזון מוזר, שקיבל צבע אפור כחלחל עכור, עם מחושים בחצי התורן וחוסר תנועה גם במושגים של חילזון, שכב בסמוך לבדל סיגריה. נראה שהמסכן חווה מקרוב הרעלת ניקוטין. לא היתה לי מצלמה, ואח"כ התעצלתי לצאת לצלם, אז תאמינו לי – זה היה מוזר.

ראיה

פעם לימדו אותנו שהמחושים הם איברי ראיה של החילזון – לא ממש מפותחים אבל מסוגלים להבחין בין אור לצל. אני מניח שגם אתם מכירים את הידיעה הזו, אם כי לא ממש יודעים מי חקר את העניין ואיך הגיע לתובנה. בלילה אני יוצא עם הכלבה לענייניה (הבת בארץ, כאמור). וכיוון שבסביבה שלנו רוב האנשים מתנהגים כראוי ואוספים את התוצרת בשקיות (שנאספות ממתקן ציבורי שלידו פח איסוף), אני מצטייד בפנס זעיר אך רב עוצמה. אז עשיתי ניסיון – יקירבתי את הלד הזוהר הזה למחושיו של החילזון המזדמן על השביל. וכלום! הוא לא הניד מחוש ונראה שאינו מבחין כלל באור החזק המסנוור הזה. מפתיע, נכון? אולי הוא מבחין רק בירוק (של העלים)? בפעם הבאה – ניסוי עם ליזר ירוק, אם אשיג כזה.

נהירה המונית

ישנה תופעה מעניינת על השביל שלנו – בכל ערב אני רואה להקה של שבלולים חוצים את השביל מצפון לדרום – מסבך הקיסוס לכיוון הדשא הירוק. לא ברור מה חסר להם בעלי הקיסוס, כי סימני האכילה ניכרים גם בהם. גם לא ברור מה מכוון את כולם יחד. אולי משמעת תנועתית.

בבוקר – התנועה חזרה, לכיוון השני. ממש במתואם. מוזר למדי העניין. ובבוקר גם רואים את השובלים המגומגמים שלהם על השביל, כמו בתמונה הראשית. אז למרות שאני ממהר לעבודה, התעכבתי לכמה שניות לצלם את המחזה, והנה כמה תמונות:

תודה על הקשב והסבלנות. מקווה שנהניתם גם מהרשומה הלא-רצינית-בעליל הזו
וסופ"ש נעים ומהנה לכולם

והבהרה מתבקשת - בעקבות בירורו הנמרץ של ידידי לשונאי10, הובהר העניין בעזרתה של הויקיפדיה (איך לא חשבתי על זה בעצמי?!): חילזון הוא המחלקה הזאולוגית כולה, שכוללת חשופיות, חלזונות מים, שבלולים וכד'. שבלולים הם אותם חלזונות יבשה בעלי קונכיה שכולנו מכירים, וכאלה צילמתי כאן. כן, אלה שבלולים (תת מחלקה במחלקת החלזונות), ומעתה נכון כך לקרוא להם. תודה, יאיר.