ערמונים - איזה כיף שהגיעה העונה!
כללי (ובלוגיה)
גם דצמבר הולך ומגיע לסיומו, יחד עם השנה הזו כולה. משום מה, אין לי חשק לסיכומי שנה. גם שנה שעברה החלפתי את הסיכום השנתי בשרביט חביב שהעלה בצלאל. אבל בעצם אני לא זקוק לסיכום שנתי, כי לי יש סיכום חודשי (בערך) במתכונת הנוכחית של הדיווחים הקצרים שכאן. המדור הזה, שאותו התחלתי בשנה שעברה כתחליף לסיכום השבועי שהיה תובעני מדי, מוצא חן בעיני. זו המסגרת להתבונן בחודש כולו, להיזכר במה שלא זכה לבמה עצמאית ברשומה משלו, להעלות תמונות שאהבתי ולא זכו לפרסום וכד`. אז כנראה שאמשיך עם העניין הזה בשנה הקרובה.
ואם כבר התחלתי בענייני בלוגיה, אז יש עוד כמה: החודש ציינתי בו זמנית (באותה רשומה) את הרשומה ה-700, ואת הכניסה ה-250,000. הבחלט הישגים בלוגיים שלא חלמתי עליהם כשפתחתי את הבלוג לפני כשלוש וחצי שנים. לפני עידן הבלוג לא הייתי כותב הרבה. כם די לא אהבתי את הסגנון האישי שלי כשכן הייתי כותב. אז ה-750 בהחלט מצביעים על שיפור ביחס שלי לכתיבה של עצמי. הרווחתי בגדול!
במקביל, כנראה בגלל עומס עבודה, חוויתי משבר כתיבה. אמנם קצר למדי (ולא בטוח שכבר עבר לגמרי) אבל היה כזה. והתמודדתי איתו כמו שאני משתדל בחיים (וגם בייעוץ ללקוחות) – "כשלא יודעים מה לעשות, פשוט עושים!" אז אולי זה קצת חורק, אבל תוך כדי עשייה דברים משתחררים או מתגלים. ולפחות לא מרגישים לגמרי תקועים.
חוצמזה, היה כיף לקבל מכולכם פה שפע ברכות ליומולדת. 49 זה גיל מוזר לחגיגה. גם מבול ברכות שהגיע בפייסבוק (חלקו מחברים פה) חימם את ליבי. זה בהחלט נחמד!
משפחה
אין הרבה חדש. וטוב שכך. חגגנו במסגרת משפחתית את היומולדת, ועם חברים הדלקנו נרות לחג. אבל העיקר עוד לפנינו, כי באמצע ינואר הבן מגיע סופסוף לביקור, אז מתכננים איתו כל מיני דברים כיפיים.
אופניים
כבר המון זמן אני מנסה לחזור לכושר רכיבה סביר. נראה שהצלחתי לגיייס לעניין כמה חברים מפה, וזה בהחלט מעודד לצאת לשטח. בחורף גם לא חייבים לקום ממש מוקדם, אז זה יתרון משמעותי. גם קניתי נעלי רכיבה חדשות, וגם צמיג חדש. מביך, אבל קניות חדשות בתחום מעודדות גם הן לצאת יותר. הנה כמה תמונות וסרטון מהרכיבות האחרונות:
פתיל קצר - הבהרה
בשרביט הראשון של 39/30 (תודה, הר קסמים) ציינתי שיש לי פתיל קצר, וההצהרה הזו הרימה כמה גבות אצל לא מעט חברים פה. אז הבהרתי ואדגיש שוב – לא התכוונתי שאני מהיר חימה, ונוטה להתפרץ מהר. העניין הוא שאני נוטה להבליג ואז כשמגיעה נקודת השבירה והפתיל הדמיוני ניצת, הוא גורם לפיצוץ מהיר. אז אני מנסה להשתלט על הדברים עוד לפני נקודת האל-חזור הבעייתית, ומשתדל למנוע את הפיצוץ. לרוב זה מצליח לא רע..
בני דויטש
את בני הכרתי לפני יותר מ- 25 שנה. יצא לנו לצאת לבלות יחד כמה פעמים בחבורה מהכרמל. לא הייתי איתו בקשר מאז הימים ההם, אבל איכשהו הייתי מודע לקיומו. בת אחיו למדה יחד גיסתו לשעבר, אשתו לשעבר של אחיו ואימא של החברה, איתה אנחנו שומרים על קשר. היא סיפרה לנו שברכיבה ההמונית השנתית להקפת הכינרת, רכיבה שגם אני השתתפתי בה 3 פעמים, השתתף גם בני. ובאופן מפתיע וללא התראה, הוא עף מהאופניים ומת. מאמצי ההחייאה של רוכבים שהיו סביבו לא הועילו. כנראה דום לב. אז אמרנו עליו שהוא המת הכי בריא שאפשר. עוד על הפרשה העגומה - כאן.
יהי זכרו ברוך!
העליות התלולות של LA
בשבת אחת יצאנו להסתובב בעוד כמה חנויות וביריד (אולי עוד אספר עליהן). אז הייתי נהג סבלן, אבל תכננתי שגם לי יינתן עונג קטן – לבקר באחד הרחובות הכי תלולים בקליפורניה – Baxter Street. זה נורא מוזר, ודי קשה להמחיש בצילום מה המשמעות של שיפוע של 32%. אבל כשעולים בו ומגיעים לקצה, לא ניתן למעשה לראות את המשך הדרך, כי חרטום המכונית מופנה לשמיים. ניתן לראות מהצד את הרחוב הצולב, אבל כלום קדימה, ולמעשה זה "על עיוור". גם הירידה תלולה באותה המידה, ומעניקה מין תחושה של רכבת הרים. הנשים באוטו נהנו פחות, אבל אני בהחלט נהניתי, וגם עצרתי לצלם. אז הנה:
גל באמריקה
כבר סיפרתי לכם לא פעם על גל, סוכן הביטוח המקסים שהכרתי פה. גם סיפרתי שהוא כותב כבר שנים בעיתונות ישראלית מקומית, במגוון נושאים שקרוב לליבו. אז אחרי שפיתיתי אותו להתחיל לרכב איתי, וגבר יצאנו לשתי רכיבות משותפות, הצלחתי לפתות אותו להיכנס לעולם הבלוגים – זה כיף, מקבלים פידבק מיידי על הכתיבה, מכירים כותבים מקסימים אחרים, ועוד מיני דברים שכולנו מכירים. אז במזל טוב – הוא פתח בלוג משלו. אז אני מתכבד לפרגן לו מפה, ומזמין את כולכם לבקר אצלו ולהכיר גם אותו – בבלוג "אנחנו באמריקה":
תודה אחרונה לפני סגירה
אמנם סיימתי את רשומת הסיכום הזו עוד אתמול, אבל בגיע עדכון חשוב שאי אפשר להתעלם ממנו – שמואל אייל פצח ביוזמה חדשה ומקסימה, כשבכל בוקר הוא מעלה רשומת ברכה לבלוגר אחר, ומזמין את כל החברים לברך גם, ולדבר קצת בשבחו. כיף גדול אמיתי, כפי שחוויתי ממש אתמול. אז חוץ מלשמואל, זו הזדמנות טובה להודות לכל המקסימים שדיברי בשבחי, ככה מאחורי גבי אצל שמואל: אנימו, misty10, ליידי סנו המקורית, KallaGLP, DNightCat, babushka, dila2004, פינוקית מתוקית, tamika14, היחיד כאן, ayeletgazit, מגששת באפילה 43, סיגל בוטון1, מנורה, flora B, צופיה בארץ רחוקה. שימחתם אותי כולכם עד מאוד!
זהו להפעם. נכון שזה לא סיכום שנתי כי אשאיר את הסיכום השנתי של הבלוג לבלוגולדת במאי. אבל בכ"ז אנצל את ההזדמנות לאחל לכולנו שנת 2012 טובה ומוצלחת. שנה שבה תחזיות לסוף העולם יתממשו רק בהקשר של סוף הדברים הרעים בעולם – דיכוי, עוולות, ציניות, מלחמות ואובדן מיותר. לא שאני מאמין שזה יקרה, אבל שווה לשאוף.
שנה אזרחית טובה ומוצלחת, חברים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)