יום ראשון, 23 בנובמבר 2008

הקוזקים / טולסטוי – במקום סקירה


כן, אני שוב מתייאש מוקדם מהרצוי ומהצפוי, וכותב כמה מילות סיכום מוקדמות.

ברור שסקירה ראויה לא יכולה להיכתב על סמך 21 עמודים בלבד (נטו), אבל מכיוון שהיה שם משהו שגרם לי לנטישה מוקדמת, יש מקום לתת גם לעניין זה ביטוי.

על הספר
הספר נכתב השנית 1860. כלומר לפני 150 שנה. יש ספרים שעומדים במבחן הזמן, כאלה שנוגעים במהות האנושית היסודית ביותר. אלה כוללים סיפורי אהבה, מלחמות (למי שמתעניין), היסטוריה, ועוד אי אלו סוגות. הספר הזה, למרות שעוסק בחייו ומאווייו של איש צעיר (מתוך מה שקלטתי במעט שהספקתי), רק שאלה לא ממש מתאימים לרוח הזמן הזו. נאיביות מוגזמת לא הייתה עוברת היום כל מבחן בגרות בסיסי. העלילה עוסקת בבחור רוסי צעיר שאיבד מנכסיו וחולם לשוב ולצבור ממון וגדולה בארצות הקווקז. מונע בכוח הפנטזיה האישית הוא נע מזרחה ומתאר בפני הקורא את המקומות אליהם הוא מגיע, במבט מכליל ופשטני, עטוף ברומנטיות הזויה.

על התרגום
העבר לא הייתי רגיש לענייני תרגום. הייתי קורא יצירה מתורגמת ומתייחס אליה כפי שהינה, לא מייחס כל חשיבות לתרגום. הוא היה שקוף מבחינתי, וגם הבנתי הרבה פחות בעניין. עם השנים, משהתארכה רשימת הספרים ברזומה האישי, הגעתי למצב שאני מזהה את טביעות אצבעותיהם של המתרגמים ביצירה. קריאת ספרים שונים, של סופרים שונים, שכל חטאם היה שכתבו יחד בשפה כלשהי, הביא את יצירותיהם הספרותיות השונות לרמת דמיון שרק המתרגם יכול להסביר. אני כבר לא מסוגל להתעלם מסגנונו של המתרגם, ולעיתים סגנונו דומיננטי כ"כ שהוא מאפיל על הסגנון הפרטי שלהיצירה עצמה.
אבל לא רק סגנון תרגומו של צבי ארד הרג את הספר מבחינתי.
אני מבין מעט מדי בתיאוריות הספרותיות המתייחסות לתרגום. בתחום יש סוגיות רציניות וגישות שונות בתכלית. רק בספר עלו לי כמה תמיהות שלא ממש מסתדרות:
  • האם תרגום של ספר ישן אמור לשקף גם סגנון כתיבה מיושן? למה נבחרות מילים בהטיות עקמומיות לבטא עניינים פשוטים? ודוגמאות:
    • רתמת המִשלוש  - רתמה לשלושה סוסים, ואל תגידו שלא ידעתם..
    • אטד - חוץ ממשל יותם בספר שופטים, מישהו מכיר את השיח הקוצני הזה?
    • מֶצמָח צעיר  - "צמחיה צעירה" לא יותר עדיף?
    • אקציה – עוד סוג עץ שאינני נוהג להסתופף בצילו


  • משום מה המתרגם בחר שלא לתרגם מושגים ומילים שכנראה שגורות בשפה הרוסית, ולהשאיר בלתי מתורגמים שלל ביטויים ומילים שלא נהירות לקורא העברי המצוי. להלן אוסף דוגמאות מקרי:
    • סטניצה - משהו כמו מחוז, אבל למה להקשות?;
    • ויורסט – מידת מרחק של כמה ק"מ;
    • אָאוּלִים רודפי שלום   - ולא ברור אם אלו תושבים או בע"ח;
    • טֶרֶק – נהר? שם של נהר? למה לא לפרט?
    • יוּנקֶר – אין מינוח טוב יותר לחוגר? כי לזו הייתה הכוונה;
    • צפצפות פירמידליות – בטוח שלעצים יש תיאור עברי נאה יותר מהנ"ל
    • אבּרֶק – ובמקור "אברקים מתרוצצים בערבה ואני נוסע ואיני מפחד מהם."

בקיצור, כל השלל הזה רק מ-21 עמודים הספיק לי להבין שלא מתאים לסבלנות שלי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)