חג יפה עשו להם האמריקאים – חג מתן תודה, או בלשונם Thanksgiving.
מקורו בהכרת תודה לארץ ולאל המיטיב על יבול הקציר. אבל לא רק.
הרעיון בעיקרו הוא לומר תודה על מה שראוי ולכל מי שראוי להודות. לדעתי היה ראוי לאמץ את החג במתכונתו המקורית ובהקשרים רחבים בכל העולם. משום מה האנושות נוטה לקמץ בהודיה. בעיקר כשמדובר בין אדם לחברו. והערך חשוב ויפה, ומקרב לבבות.
אז לכבוד ארוחת החג, שבארה"ב נתפש כחג משפחתי, הוזמנו גם אנחנו לחגוג עם חברים נפלאים שזכינו להכיר בארוין (Irvine) הסמוכה.
המתכונת הייתה משפחתית פחות אך חביבה להפליא – קהילת הישראלים בארוין, שכרה אולם במרכז הטניס העירוני, ושם התכנסו כולם (כל מי שמחובר לקהילה), לחגוג יחד.
אז הופיעו המשפחות עם הצאצאים הצעירים,והביאו ממיטב תוצרת מטבחיהם.
משום מה נפל בגורלו של תרנגול ההודו להיות קורבן ההודיה הזו (אולי בגלל זה קוראים לו בארץ הודו, ובכלל מעניין למה נקשר שמו לשמן של ארצות). אז הגיעו אוסף פשטידות מפואר, שני הודים צלויים ושחמחמים, סלטים למכביר, עוגות, גלידות ושאר מטעמי הארץ השופעת.
על הכמויות ניתן לדבר בנפרד לא מעט, רק שנראה לי שהעיקרון השלט הינו שכל אדם מביא מנה שמספיקה לכולם. כך קורה שבארוחה יש מנה שלמה בגודל מספיק לכולם לכל אחד. בקיצור – המון.
עלינו לא הוטל להביא כלום, שהרי אנחנו אורחים. אבל זה לא מתאים, ולא יאה, ולא נאה, וגם לא כיף.אז האישה אפתה עוגת תפוחים קינמוניתוריחנית, ואני דאגתי לפוקצ`יה ענקית של שום, שמן זית ואורגנו.הצטיידנו מהבית בכלי הגשה אלגנטיים ועליהם הגשנו את מנחתנו.
חבל שלא הצטיידתי במצלמה, אבל לפי התגובות, לא ירחק היום ותהיה לי הזדמנות נוספת לצלם את התוצרת. אז במקום, קבלו תוצרת מצולמת אחרת שרלוונטית למועד, מרחבי הרשת
אז באווירת החג היפה, גם לכם מגיעה תודה – על העידוד, על הסבלנות, על המאמץ, על הפרגון, ועל זה שאתם כאן בשבילי. תודה ענקית.
ותודה גם לתפוז המושמץ תדיר (ודי בצדק) שנותן לי את הבמה הזו לכתוב לכם מהגיגי ליבי ומחוויות המקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)