לפני 20-25 שנה, כשהטלביזיה בארץ הייתה חד ערוצית, הייתה בה פנינה תרבותית בולטת שנקראה "זה הזמן".
לתוכנית הוזמנו מרואיינים שונים, מפורסמים יותר או פחות, מתחום התרבות בעיקר (אם אני זוכר נכון) וניתנה להם במה מכובדת לספר על עצמם ותחום פעילותם. המראיין לא התחנחן, לא הגחיך ולא גיחך, לא הסתחבק ונמרח. הוא היה מרוכז בלשאול שאלות אינטליגנטיות ולהאזין בקשב רב לדברי המרואיין.
היה ברור שיש למראיין מטען תרבותי מכובד, אבל הוא לא נפנף בו, לא השתחצן והיה נעים ואמפטי.
כמה אהבתי את התוכנית האינטליגנטית הזו ואת המראיין שהיווה לי מין מודל לאיש תרבות שהייתי שמח להיות: ידען, צנוע, נעים לבריות.
כששמעתי שהוציא לאור ספר מפרי עטו, "מקום שלישי" שמו, הכנסתי אותו מייד לרשימתי. לקח לו לא מעט שנים לקבל קידום, אבל כשראיתי אותו ביודן בחיפה, בחיטוט בערימת המשומשים, לא היססתי.
שלשום, כשסידרתי את הספרים שהגיעו מהארץ, שמחתי גם בו.
כמה חבל שיקבל קידום עכשיו ויזכה להיקרא רק בגלל הנסיבות העצובות.
יהי זכרו ברוך
כתבות נלוות:
לזכרו ב- YNET
וב- NRG
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)