יום חמישי, 9 באוקטובר 2008

יריד אמריקאי


ה-La Fair הוא היריד המרכזי של הקיץ של מחוז Los Angeles.
כשכמה חברה במפעל בו אני עובד המליצו לי עליו, וגם שלחו אותי למחלקת כ"א שלהם שמכרה כרטיסים בהנחה, לא היססתי.

הגיעה השבת, איחרנו כרגיל לקום, אבל התארגנו בזריזות יחסית ויצאנו ליריד.
המיקום לא רחוק מאיפה שאני עובד, במתחם שבין שלוש אוטוסטראדות (שמשמשות אותי בדרכי למפעל וחזרה כל יום). הבנתי שזה גדול, רק לא שיערתי עד כמה.
המתחם הענק כולל את היריד, נמל תעופה קטן, תחנת רכבת ואולי עוד כמה דברים.

בכניסה לחניון, שהייתה מורכבת מכ-6 שערים שהצליחו לנקז את הבאים ללא תור מוגזם, היה תלוי שלט שלפיו הייתי אמור לבחור את החניה המועדפת: 10$ לחניה רגילה, 15$ למשופרת ו-20$ ל-VIP.
מה ההבדל? שאלתי, וקיבלתי הסבר לפיו מהחניה הרגילה נוסעים למתחם באוטובוס, המשופרת נמלאת במרחק הליכה, ל-VIP אין יותר מקום. אז בחרנו במשופרת.

מבט כללי להתמצאות, כדי לזכור את המיקום של הרכב בחניון המפלצתי ומתחילים מסע של כ-10 דקות הליכה לעבר הכניסה ליריד.
בכניסה לוקחים מפה מודפסת שמבהירה לנו שאם הייתה לנו כוונה לראות אפילו חלק, היה רצוי להביא רולר-בליידס, כי בהליכה אנושית סבירה נגמור את הרגליים.
ישר מולנו נמצא מתחם ה-"לונה פארק", שמכיל מגוון מכונות עינויים מערבלי קרביים בצבעים פסיכדליים ילדותיים של ורוד-כתום-צהוב-תכלת-ירוק-אדום, ומלא בנצנצים ואורות מהבהבים.

מתחם הלונה-פארק

מתקני ערבול - רק לראות ולהקיא:

חצינו את המתחם הזה ונכנסנו לאחר, שכלל סככת בד ענקית ובתוכה מוקמו עשרות דוכנים לממכר בגדים, צעצועים, צמר גפן מסוכר, עבודות עץ, מתקני מים מינראליים, טרקטורונים, תכשיטים, ג`קוזים...
כן, לא תאמינו, אבל היה יותר מדוכן אחד לתצוגה של ג`קוזים מפוארים, מרובי פיות התזה ובועות ובגדלים מגוונים – מקטנים ביתיים ועד בריכות ממש.
תחשבו, מגיע לו האמריקאי המדושן ליריד, להשתעשע קצת. פתאום הוא רואה ג`קוזי, ומייד, ממש באותו רגע נורא מתחשק לו מין ג`קוזי כזה, מפואר ומרשים. תיכף הוא מפנטז את עצמו בחום הקיצי מתרענן לו בג`קוזי המופלא עם כוס בירה ענקית ונקניקיה ענקית ועסיסית שצלה לעצמו על המנגל המפלצתי אותו רכש בדוכן ליד.
וברצינות, מה חושבים המציגים שרוכשים שטח תצוגה גדול כזה? או אולי אני לא מבין את נפש ההומו-אמריקנוס.

ולראיה:


וממגוון הדוכנים:

ועוד דוגמית:

ממשיכים מזרחה, עוד עשרות דוכנים לממכר פופקורן בשלל טעמים, פיצה, מקלות בצק מטוגן ומסוכר, בובות וכד`, ונכנסים בשערי היכל הימורי הסוסים. יש במקום אצטדיון ענק ובו מסלול תקני (אם יש תקן), וכולם במתח כי תוך דקות יוזנק מרוץ.
התמקמתי עם הבת והמצלמות על גדר המסלול בצמוד לצוות טלביזיה של Animal-Planet, וחיכינו בסבלנות, נהנים לראות את הרוכבים בסיבוב תשואות לקראת ההזנקה.
עוד כשתי דקות ועל המסך רואים את ההכנות נשלמות ו-זינוק. הם שועטים מולנו, אני מתרכז במצלמה, מצלם קצת, ותוך שניות הם נעלמים לי. לא קלטתי כמעט כלום, כי הייתי עסוק, כמו תייר יפני מטופש, בלצלם במקום בלצפות. אז עזבתי וצפיתי בהם חולפים מרחוק בצד השני ושוב מגיעים. שוב תמונות (בכ"ז) ויופי. יש מנצח. יופי לו.
בקיצור – מיצינו.

צוות הטלויזיה:

והמירוץ:

ועוד אחת:

עברנו למתחם הכפרי – תצוגות של פרות, עיזים וגדיים, טלאים וכבשים, סוסים, דבורים, ארנבים, עכבישים, חרקים שונים (ג`וקים למי שמבין פחות, חיפושיות, פרפרים ותיקנים למבינים יותר), חזירים, צפרדעים, תרנגולות בשלל דגמים וצורות, קפיבארה (עכבר בגודל חזיר), ארנבי ענק (ששוקלים כ- ובגודל של כלב בינוני) וכד`.
נחמד.

רקון חביב:

שני חזרזירונים שלא מודעים לעתיד הלוהט שלהם:

ועגלים בשלב החמוד של חייהם:

וארנבון מתוק:

ועז יפה:


עוד דוכנים לממכר נקניקיות, תירס, מחזיקי מפתחות, מטפחות ראש, בובות פרוותיות אחרות, ומגיעים למתחם נוסף של ביתנים ובהם – בטח ניחשתם, עוד דוכני בגדים, מזכרות, מגב מתוחכם, ידית פלא לסירים, שעוני קיר ועוד.

די התעייפנו, וגם די מיצינו את העניין. רצינו ג`קוזי אבל זה לא לשימוש מקומי. אז קנינו שתייה במחיר שערורייתי ושוקיים ענקיים של הודו שניצלו עם כל הלול בגרילר בגודל של חדר, והתקדמנו לכיוון היציאה והמתקנים. כשהצעירים הבינו באילו מחיר מדובר לכל סיבוב במערבל אנושי, הם ויתרו.
אז חזרנו לאוטו והביתה.

שוק ההודו, שלא איכזב:

ומבט כללי ואחרון:

לסיכום החוויה - לא הצטערנו. בהחלט הייתה חוויה מעניינת ומשעשעת, במיוחד מבול הבדיחות שהרצנו על הקומיים ומנהגיהם המשונים. כן, גם מיצינו את החוויה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)