וואו, הזמן חולף, כצפוי, מהר מדי. לא הספקתי להשלים את כתיבת החוויות מהסופ"ש המקסים בסן דייגו, וכבר חלף לו עוד סופ"ש מהמם בפארקים הנפלאים של קליפורניה, שבוע אינטנסיבי ומרתק בעבודה, קשיים בבירוקרטיה המקומית ושלל אירועים, ואני ממש לא מספיק לכתוב כאן את כל מה שאני רוצה.
וזה לא רק החוב הקטן להשלמת הסיפור של הטיול הזה שהתעכב, כי אם אתעכב עוד, בסוף יאבדו הפרטים, החוויה תתעמעם באופן טבעי, וכך אצא מופסד.
אז רגע לפני שנמוגים הזיכרונות, הנה המשך הרשומה על סוף השבוע הנפלא שהיה בסן דייגו.
הרשומה הקודמת הסתיימה בקריסה התשושה במלון, שהיה חביב ונעים משציפינו.
היום השני, שתיאור החוויות כאן מתחיל בו, ייועד לביקור ב-Sea World המפורסם.
רכשתי כרטיסים דרך המלון וזכיתי להנחה משמעותית. כך שהכניסה לארבעתנו הסתכמה ב-220$ לפני מע"מ. די מוטרף, אבל יש דברים שאי אפשר לדלג עליהם, אליבא דספרי התיירות הקליפורניים.
קמנו, התלבשנו, טרפנו ארוחת בוקר אמריקאית (עתירת שומנים וחלבונים, סוכרים ונטולת כל סימן לצבע ירוק), ארזנו ויצאנו למתחם הענק. השמיים הכחולים סימנו את סיומו של פרק הגשם הקצרצר מהיום הקודם. יופי.
הגענו לשער, נפרדנו מעוד 20$ בעבור חנייה (נדמה לי, איבדתי שליטה), וצעדנו ממושכות לכיוון השער.
הצטיידות במפה ותחילת מסלול מעגלי רווי אטרקציות, בכיוון השעון,
מתחילים במופע של הלויתנים הקטלנים:
מה היה לנו: מסכי ענק, סרטון חביב, הופעה מרשימה של הצוות האנושי, הופעה עודיותר מרשימה של הצוות הימי בבריכת הענק, הכוללת קפיצות, החלקות על משטחי ההופעה, השטת צוות המאמנים והקפצתו לגבהים ישר מהמים, וסיום מהמם של טקס התזות ראוותני ומשעשע של כוכבי המופע עם זנבותיהם הענקיים והשריריים ישר על קהל הצופים. גם אני חטפתי קצת, אבל בחום זה היה נעים למדי.
החיה העצומה בריחוף
ובהקפצת ראש למאמן
והתזות מתבקשות על הקהל
בהמשך, סיבוב שכולל:
אקווריומים מרשימים של שלל יצורי הים, בריכת ליטוף לכוכבי ים, צפייה בצבי ים גדולים, הצצה בבריכת דולפינים, ליטוף משעשע של דגי חתול שחורים וחלקלקים, אוכל (גם לנו מגיע), צפיה מקרוב בלוטרות חביבות, עוד אקווריומים...
כניסה לביתן הכרישים:
זה לא שלא ראינו דגים גדולים קודם. גם כרישים ראינו, רק שהחוויה של ללכת במנהרה שקופה שעוברת בקרקעיתו של אקווריום ענק, כשמעליך משייטים שלל כרישים מאיימים וחושפי שיניים, זו חוויה שטרם חווינו.
מבט מאיים מלמטה
וככה נראית המנהרה
ובבריכת פרות הים:
ראיתי כבר סרטים על היצורים הימיים המוזרים האלה, אבל לראות מקרוב את חביות השומן האלה משייטות בחן ולוחכות חסה, זה באמת חביב ומסקרן.
מופע הדולפינים:
הגיע הזמן לעוד מופע. הפעם התיישבנו במרחק קצת יותר גדול מהבמה. בכ"ז לומדים מהנסיון.
לבריכה הוכנסו שני דולפיני ענק עגולי ראש, שנהנו לקפוץ ולהשתולל עם המאמנים, ולהתענד על חופני דגים שהוגשו להם בסיומו של כל פעלול.
גם הוכנסו דולפינים "רגילים", כאלה שמוכרים לכולנו מהציורים והצילומים, עם חיוך כזה מקסים וקפיצות מרשימות אף יותר. לא להאמין לאיזה גובה אלה יודעים לקפוץ.
וכמובן, הטקס שנראה שהם נהנו ממנו במיוחד – לעמוד במין עם הראש למטה והזנב בחלקו באוויר, למול הקהל, ופשוט להתיז כמויות אדירות של מים על הצופים, להנאתם של כל המשתתפים.
הלהקה בשלב הצגת המשתתפים
הפינגווינים:
יש ביתן שלם מקורר למדי שמאכלס ציבור פינגווינים מרשימים משלל זנים. וכולם יפים וחביבים. גרמו לי להיזכר במישה, הדולפין המדוכא של אנדריי קורקוב, רק שאלה כאן בכלל לא נראו מדוכאים.
הביתן הקר ממש:
אחרי הפינגווינים, עברנו ישירות לביתן גדול וקר, שהציג לקהל שלל יצורים מאזורים קוטביים הרבה יותר: דובים לבנים (שנצפו בשינה חסרת דאגות), סוסי ים ענקיים (אחד שחה להנאתו, שני רבץ בפינה בתנוחת שינה), וצמד בלאנות לבנות יפהפיות שביצע פירואטים בשחייה בבריכה הענקית, כשעל פניהם מבט מבודח – יש להם מין פה כזה.
הדובים
והבאלנות
ולסיכום:
בקיצור – יום גדוש, מלא עניין, שגרם לי להרהר שוב במשמעות החופש של יצורים וטיב חיי השביה שלהם, במיוחד לאור ההגיגים המעניינים שהעלה יאן מרטל בספרו חיי פיי. סה"כ כל היונקים התבוניים שראינו נראו ששים לשתף פעולה עם מאמניהם, ונראה יחס מכובד אליהם כבעלי חיים בעלי תודעה.
חוצמזה, היה נוח, לא צפוף, מרווח ומעניין ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)