סוסים

המועמד המוביל בתחרות עיצוב השיער (הבלתי רשמית)

די ברור שבמדינת המערב הפרוע (לשעבר) בה אני מתגורר, יהיה לסוסים מקום של כבוד בתרבות המקומית. וכך אכן הדבר – סביב ביתי יש הרבה בתים כפריים שאליהם צמוד מגרש גדול שבו מסתובבים להם בכיף סוסים. כבר צילמתי מהם לא מעט והבאתי לכאן, אבל זה תמיד יפה. חבר מקומי הגדיר את זה פעם כ- Horse Land, כלומר ארץ הסוסים, כשבישוב שלנו נותנים לסוסים כבוד מיוחד (לעיתים אולי אף מוגזם).

כחלק מהתרבות, מתנהל בסביבה כל שנה פסטיבל מקומי שבו מקיימים מגוון אירועים – מצעד, תחרות תזמורות, יריד וגם כמובן מירוץ סוסים. למירוץ הזה קוראים ג`ימקאנה, ומשמעותו היא שהרוכבים והסוסים נדרשים לרוץ במסלול מורכב, שבו נדרשת שליטה גבוהה במהירות ובתמרון. לפני כ-25 שנה יצא לי להשתתף באירוע כזה למכוניות בטכניון, כשהעיקרון דומה. לפני שנתיים הגעתי לבקר באירוע המקומי ונהניתי למדי. גם צילמתי וסיפרתי על זה קצת פה. וגם הפעם לא היתה לי כוונה לפספס את החוויה, ואפילו התארגנתי בהתאם – לקחתי סוללנה נוספת למצלמה (שהסתבר שגם היא לא הספיקה), והגעתי רגלית (כי זה במרחק הליכה קצר מהבית). והפעם הגעתי לבד, כלומר בלי שישי, כי היא מאבדת סבלנות, ואני מאבד סבלנות לנדנודים שלה. הרי לא מתאים לה להמתין כ-3 שעות כשלה מספיק הרבה פחות להריח את כל הסביבה הסוסית השוקקת.

את האירוע מארגנים בהתנדבות עבור העיריה, צוות המחלקה למדעי הסוס – Horse Science של קולג` מקומי. קצת משעשע לחשוב על מחלקה אקדמית שכזו. מעניין מה לומדים שם בתוכנית הלימודים. ובמחשבה שניה – יש הגיון ללמד את העניין כשיש כזה ביקוש בסביבה.

לתחרות היו שלושה שלבים, כשבכל אחד מהם סודר המסלול באופן שונה מעט – סלאלום, שמיניות ומשהו ביניים. ולכל אחד מהשלבים היו מקצים לפי גילאי הרוכבים וסוגי הסוסים, כך שנראו שם סוסים קטנים, מוסטנגים וגם גדולים (שאני לא זוכר את שם הגזע שלהם). עוד היה מעניין לראות שהאירוע נשלט ע"י נשים – היה רק גבר בוגר אחד שהתחרה ואולי עוד שני בנים צעירים. היתר היו בנות ונשים. נחמד (בכמה מובנים).

אז צילמתי שם המון – מעט צילומי  סטילס, ובעיקר סרטי וידאו שמהם קצרתי תמונות. הייתי שמח להביא את הסרטים לכאן באיכות הנהדרת של ה- HD שבה צולמו, אבל הכי טוב שניתן זה בקישור ליו-טיוב, אז נסתפק במה שיש, ובתמונות שאני מאוד אוהב, והיה לי מאוד קשה לבחור מביניהן.

השלב הראשון, אותו ניצחה הדר` (מעניין ד` למה) שבלטה גם בשאר שלבי התחרות. הזמן שלה היה כ-14 שניות וקצת, כשהמקום השני היה 16 וקצת. ובכלל, קל לראות את ההבדלים:

ותמונות מהקטע

השלב השני, שהיה סללום באמצע, ואותו ניצחה אחת בשם רייצ`ל (בסרטון הראשון), אימא צעירה לתינוקת חמודה (הם הגיעו להמתין לידי למקצה הבא, אז הכרתי, וגם שלחתי לה את הוידאו). היא נראתה לי קצת כבדה על הסוס הצנום אך אנרגטי שלה, אבל זה לא מנע מהם לנצח בהפרש יפה של כ-2 שניות:

הדר' שוב בפעולה בסללום

מקצה שלישי – שוב השליטה היתה של אותן רוכבות בכירות. נראה שזה לא קל בכלל, בהתחשב בהבדלים בתוצאות, כשהמובילות סוגרות עניין ב15-20 שניות, והאחרים ב-20-30 שניות:

 

וכמה צילומים מהאווירה סביב, כי היה נחמד ויפה:

 

את הצילומים האחרונים עשיתי מהסלולארי (נחות בהרבה, כצפוי). סה"כ אירוע מרהיב ומהנה, שטוב שהגעתי אליו. בפעם הבאה עם עוד סוללות...

הרשומה מוקדשת בחום ליעל, אשת הסוסים של הבלוגיה.

המשך שבוע מוצלח לכולנו