לפני כ-20 שנה ביקרתי בארה"ב בטיול נפלא של
כחודשיים. סיירנו בסיבוב ארוך ומעגלי בצידה הצפוני מזרחי של ארה"ב ובאזורים
הקרובים של קנדה. חוץ מחוויית טיול זוגית נפלאה, הרווחתי בנוסף שדרוג משמעותי לרמת
האנגלית שלי – בדיוק מה שלו הייתי זקוק לקראת הקורס באנגלית טכנית בטכניון. באותו
טיול ארוך השתחרר לי מחסום והרגשתי שבמידה מסוימת בטיול הזה נרשמה אצלי פריצת דרך
בשליטה בשפה. בפעם הראשונה להגדיר עצמי כדובר אנגלית, דבר שבו נלחמתי שנים בתיכון
ללא הצלחה.
לקראת הנסיעה הנוכחית לא הרגשתי חששות כלשהם בנוגע
לשליטתי בשפה. האנגלית אמנם הייתה חלודה, משנים של אי שימוש, אבל פה ושם קצת
בכ"ז שיחות, וקריאה מועטה הצליחו להקנות לי ביטחון.
הפתעה מסוימת הייתה לי כשהתבקשתי לקחת שיעורים בספרדית,
כי "חלק גדול מהעובדים לא דוברים אנגלית" וכדאי שאוכל לתקשר איתם. אז
לקחתי כ-10 שיעורים שלא ממש הצליחו להפוך אותי לדובר השפה, אבל היו מועילים קצת,
נתנו לי הבנה ויכולת קליטה בסיסיים. חוצמזה, במפתיע זה היה כיף J.
מה שהיה מפתיע מבחינתי הייתה העובדה שיש בארה"ב
אנשים שאינם דוברים את השפה הרשמית. כשחיטטתי קצת באינטרנט בנוגע למקום אליו
תכננתי לנסוע, הבנתי שהאוכלוסייה בעיר הינה ברובה היספאנית (51%). אח"כ גם
הבנתי קצת יותר את הסיבה לעניין. זו לא רק הקרבה למכסיקו שיוצרת את הזיקה התרבותית
אלא שכל קליפורניה הייתה פעם חלק ממכסיקו (ולבושתי בכלל לא הייתי מודע לכך).
האמת, לא ציפיתי למצוא כזו פופולאריות של השפה הספרדית.
ידוע שארה"ב מורכבת מאוסף לאומים, ושיש קהילות איריות, איטלקיות, סיניות,
הודיות, פרסיות וגם היספאניות. רק שבתקשורת לא ממש ברור עד כמה נוכחותם המובהקת
מורגשת ביומיום.
ההפתעה היותר גדולה הייתה כשהתחלתי לצאת לכיוון ניו
ג`רזי. פתאום ראיתי במטוס כיתוב להוראות בטיחות באנגלית ובספרדית, בנמלי התעופה
השילוט כולל גם כיתוב בספרדית, בכל חברה מציעה תוכנת ניתוב השיחות שלשירות בספרדית
נא להקיש "2", וכיו"ב.
האם זה רק אני, שלא קלטתי שב-20 שנה האחרונות הפכה ארה"ב לדו-לשונית
במובהק?אגב, בשיחות בנושא עם עובדים במפעל הניו ג`רזי, נראה שאצלם בהחלט יש מודעות לעניין, והבנתי שיש חלקים לא מבוטלים בארה"ב שלא ממש אוהבים את המגמה. מעניין..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)