יום רביעי, 27 במאי 2009

המלצה – נער החידות ממומביי / ויקאס סווארופ

אני מניח שאין צורך להציג את הספר. הוא מוכר כמעט לכולם. אני שמעתי ורשמתי לעצמי אותו אחרי ביקורת של נוריתה, שכהרגלה מביאה לי (ולרבים) המלצות לספרים חדשים ממש, כאלה שרק נפרדו ממכונות הדפוס והכריכייה. אח"כ הגיעו שלל המלצות ובהמשך כמובן הסרט, והאוסקרים.
אבל למי שבמקרה לא מכיר, להלן תקציר הכריכה האחורית (ושוב, בחסות בוקמי):
איך קורה שמלצר הודי עני וחסר השכלה מצליח לזכות בסכום הגדול ביותר בעולם בשעשועון הטלוויזיה "מי יגיע למיליארד?" איך קורה שהוא יודע את התשובות לשאלות הטריוויה המוזרות ביותר, ועובר את כל שלבי המשחק?

ראם מוחמד תומאס בן ה-18, הגיבור-המספר של הרומן "נער החידות ממומביי", נעצר מיד לאחר שהוא זוכה בסכום הדמיוני של מיליארד רופי (כמאה מיליון ₪) בשעשועון הטלוויזיה "מי יגיע למיליארד?", שבו ענה נכון על שתים-עשרה שאלות.

המפיקים ההמומים עוצרים אותו כי הם בטוחים שהוא רימה בדרך כלשהי. עורכת דין שמגיעה לבית המעצר בדיוק ברגע הנכון, מחלצת אותו ולוקחת אותו לביתה כדי שיספר לה - שאלה אחר שאלה - איך הגיע לדעת את התשובות.
על החוויה
כיף לקרוא את הספר. הוא קולח, מרתק, מזעזע ומחריד, מרגש בקטעים רבים ויש תחושה של סיפור פנטסטי מסופר בכנות. הספר בנוי בפרקים, כשכל אחד מספר את סיפור התשובה לשאלה המתאימה בשאלון הידוע, שהביא לזכייה הגדולה שבסוף.
הנער המתואר, בחור פשוט ודי מסכן גם בסטנדרטים של הודו – הוא יתום שאיבד גם את האב המאמץ שלו וגם זה בנסיבות שאינן קשורות למוות טבעי. הוא בן ל-3 דתות, ובעצם אינו משתייך באמת לאף אחת מהן. אבל איכשהו אין תחושה של מסכנות בתיאור חייו שאותו לא היינו מאחלים לאף אחד. הוא עובר ממקום למקום, מוצא פרנסות מגוונות בגיל שילדינו לומדים בבתי ספר ואנו נשמרים מלתת להם לחצות לבד את הכביש, או לשחק בגן ללא השגחה. התגלגלותו בין המקומות והאירועים חושפת אותו לחוויות קומיות, טראגיות, מפחידות, מחרידות ומכמירות לב.
כל הנ"ל מסופר בצבעוניות, בקצב תוסס של אירועים שמצליח להשאיר את הקורא סקרן, מתוח, ונרגש בכל פעם לגלות איך קטע מסיפור חייו הוביל בסוף לידיעה של התשובה הנכונה בחידון.
וביקורת קטנה
נראה שכדי להצליח בשוק העולמי, אין די בסיפור טוב וקולח. דעת הקהל התאוותנית דורשת עמידה בקריטריונים ברורים וסטנדרטיים למדי של סגירת מעגלים וסופים ברורים. וגם סווארופ נופל לאותה מלכודת שבה נפל חאלד חוסייני ברודף העפיפונים, בה היה נורא חשוב לסגור את הקצוות, להשלים מעגלים ולהדק את החבילה כך שהקורא הסטנדרטי ייצא שבע רצון. ישנה אי סבירות גדולה במיוחד שכ"כ הרבה מעגלים אנושיים יצליחו פתאום להיסגר במדינה של כמיליארד נפש. לא אפרט יותר מדי, כי יש סיכוי שיש כאן איזה אחד או שניים שטרם הספיקו, אבל מי שקרא מבין למה כוונתי.
ולסיכום
כיף של ספר שנקרא בנשימה עצורה ובהנאה רבה.
וקטנה
עכשיו מסקרן לראות את הסרט, כי לפי מה ששמעתי מהאישה הוא מצוין, אבל שונה למדי מאביו הספרותי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)