המהדורה בעברית בהוצאת כנרת
ובמקור: PATTERSON JAMES / SUZANNE`S DIARY FOR NICHOLAS, 2001, 266 עמ`
העלילה הרשמית
ושוב, כהרגלי העצל, תקציר הכריכה האחורית מאתר סימניה:
קייטי וילקינסון מצאה סוף סוף את הגבר המושלם, שיש בו כי מה שחלמה עליו. אבל יום אחד הוא נעלם מחייה בלי שום הסבר, והשאיר אחריו רק יומן. היומן הוא מכתב אהבה שכתבה אמא טרייה ושמה סוזאן לבנה התינוק, ניקולס. ביומן היא מספרת על התאהבותה באביו של הילד ועל האושר שגילתה באמהות. קייטי קוראת ביומן הנוגע ללב ומבינה שהגבר המושלם שעזב אותה אינו אלא האב והבעל שמופיע ביומן. בחשש רב היא ממשיכה לקרוא ומנסה נואשות להבין מה קרה ואם לאהבתה החדשה יש סיכוי. יומנה של סוזאן לניקולס הוא סיפור אהבה בלתי נשכח, שמצליח להיות קורע לב אך בו בזמן מלא תקווה. ג`יימס פטרסון הוא מחברם של רבי מכר רבים. בהם "חתול ועכבר" "ג`ק וג`יל" ו"אדום הוא הוורד" (בהוצאת "כנרת"). הוא מתגורר בפלורידה. "חכם, קליל ומבורך כמו משב רוח המגיע מהים" פיפל
הרקע לקריאה
לשמו של פטרסון התוודעתי לאורך השנים באזכורים שונים בקומונות ובפורום ספרים. ההקשר המיידי היה לסוגת ספרי מתח, שבהם הוא ידוע.
כשראיתי את הספר בערימה באחד מהגראג` סיילס, לא התבלבלתי, ובתמורה לחיוך וקנייה של כל מיני דברים אחרים ליקטתי אותו אלי. הוא הצטרף למדף העמוס עם סיכויים שווים להיבחר לקריאה. לא נעים כ"כ להודות, אבל כשחיפשתי ספר שיהיה לי קל לקרוא באנגלית, הגופן הנעים, הריווח הנוח בין השורות והכריכה הנוחה והידידותית – כל אלה שכנעו אותי לקחת אותו לקחת דווקא אותו לטיסות חוצות היבשת.
מכיוון שהמסקנה הסופית היא "אפשר לוותר", ייתכנו בהמשך ספויילרים, אז מי שבכ"ז מרגיש שלא מתאים לו להמשיך, מוזמן לפרוש.
הקריאה
הספר מתחיל כמובטח בסוג של תעלומה – מה מביא את מאט לעזוב במפתיע קשר חיובי וחם (כפי שנדמה לקייטי), ולהיעלם? אז במקום הסבר, מספק מאט לקייטי יומן לקריאה – היומן של סוזאן (מי זו?).
מהיומן לומדים להכיר את אותה סוזאן, לומדים להעריך ולחבב אותה, מתרגשים איתה ואוהבים איתה, כואבים איתה את מה שכואב, עד ש...
מעניין, לא הייתי בכלל חושב שיש סיכוי ליהנות מהספר. האהבה הדביקה והקיטשית, הסוף הדי ידוע מראש של הפרשייה, ונופת הצופים השורה על הכל – כל אלו מסוג הדברים שמרחיקים אותי מספרים כאלה בד"כ. רק שהפעם, באופן מפתיע, היה לי נוח להמשיך, קל לקרוא, מרגש לא פעם ובכללי (כמה מביך) די כייפי. הוא פרט בלי בושה על כל נקודות הריגוש השבלוניות, שבמפתיע עבדו עלי.
לסיכום
הספר היווה בשבילי בדיוק מה שנדרש ממנו – ספר טיסה. עוד אחד שעליו אוכל לדווח "קלילון מרגש" ולא יותר. אז אם זה מה שמתאים לכם – בבקשה. לי הוא התאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)