אחרי הערב היפהפה והקר על שוליו של הגרנד קניון, המשכנו בנסיעה מערבה, מקצרים מרחקים לחזרה ללס וגאס. הזמנו חדר במלון דרכים בטלפון והזדרזנו לנסוע, סוגרים כ-200 מייל בכיוון. הגענו למלון וצנחנו הרוגים לשינה. אפילו לא היה לנו כוח להודיע למלון שבטעות התנחלנו בסניף המזרחי של אותה רשת בעיירה ההיא.
בבוקר, אחרי ארוחה מאולתרת יצאנו לסגירת הטיול המעגלי. בדרך עוברים דרך סכר הובר המפורסם. הנוף במקום מדהים, הסכר מרשים במבנהו המסיבי והגבוה, היושב בנקיק ממש צר (יחסות) ומחזיק אגם עמוק מאד (שמשמעותו הרבה כוח בטורבינות). לא היו לי שותפים ליום סיור מתבקש בסכר, הכולל סיורים במעבה מבנה הבטון, אז הסתפקנו בעצירות התרשמות מההרים שמסביב.
בימים אלה נבנה גשר גדול מעל הנקיק, וניתן היה להתרשם מטכניקת בניית הגשר, האופיינית לגשרים מסוג זה. בינתיים, כמו שרואים בהרבה צילומים הכביש עובר על הסכר עצמו. אז זה נחמד, אבל לא ממש רואים משם הרבה.
יפה היה לראות גם את המברץ הענק. למי שלא מכיר את המילה, זה המעקף המאפשר זליגת עודפי מים למקרה שיש הצפה כך שהמפלס עולה ואין באפשרות הסכר להעביר דרכו את כל הכמות. משהו הדומה לחור העליון שבאמבטיה, זה המונע הצפה בטעות.
כבר מובן שלא אשקוט עד שאגיע לשם לסיור קצת יותר רציני ומעמיק, אבל בינתיים קבלו אוסף תמונות לרושם ראשוני מהמקום המדהים (ואיתכם הסליחה על התעניינותי הטכנית ממערכות התמיכה ההנדסיות של הסכר)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)