ושוב עם הדיווח המצולם מהטיול הגדול לקניונים המדהימים של יוטה ואריזונה. אז כמו שכבר סיפרתי, כשהיינו בברייס קניון קיבלנו המלצה חמה על פינת חמד מהממת ביופייה בשם נקיק האנטילופה, או בשפת המקומיים (הלא ילידים) Antelope Canyon. אחרי שנפעמנו מהברייס קניון, יצאנו די מוקדם לכיוון העיירה Page, שממנה יוצאים הטיולים לאותו נקיק. בדרך עוברים דרך נופי קדומים אדומי סלעים, הנוף הירוק של ההרים הופך חום/אדום ויבש הרבה יותר.
כמה שעות נהיגה, ולפנינו, על הגבול הדרומי של יוטה ואריזונה, נגלה אגם פאואל. האגם הזה הינו תולדה של הסכר שבנו על הנקיק לייצר חשמל לסביבה. המראה של האגם בצבעי הכחול-כהה למול הנוף הצחיח משובב נפש.
אז אחרי סיור קצר ויפה בסכר, יצאנו לנקודת המפגש של היציאה לטיולים. זו חנות הכוללת מזכרות אינדיאניות ושלל מיני מזונות כמקובל בחנויות דומות הצמודות לתחנות דלק. בינתיים, אחרי הסדרת התשלום לאחראי (על הטיולים ועל התחנה), הספקתי לשוחח איתו קצת והתחלתי לשמוע על המקום, ועל האנשים. לפי המלצת הישראלים שפגשנו, התעקשנו על רכב סגור (אח"כ הבנו שברכבי הספארי הפתוחים כנראה אוכלים הרבה חול), וקיבלנו מדריכה מבוגרת, קטנטנה ונמרצת, מבני המקום. היא החליפה כמה מילות פרידה בשפת הנבאחו, ושמחתי להיזכר בחלקם של בני השבט במערך ההצפנה שבמלחמת העולם השנייה שהתבסס על שפת המקומיים (באדיבות "סודות ההצפנה" של סיימון סינג). עוד סיפרה לי על בעיות השפה, שבעצם אינה נשענת על מילון ודקדוק ושפה כתובה, ולכן קיים חשש אמיתי להיעלמותה.
עוד הצביעה לי בדרך על מיני צמחים מקומיים וסיפרה "מזה עושים סבון, זה טוב נגד שילשול או משהו כזה, וכד`. בינתיים, תוך נהיגה מוזרה, כאשר את הדוושות היא מתפעלת בקושי בקצות אצבעותיה, הגענו לנקיק. מבחוץ זה נראה כמו מין סדק בקיר, אבל בפנים שלל מראות מהמם שלא שבענו מלצלם.
המדריכה המבוגרת (לפחות 50) קיפצה באנרגיות מדהימות, מביימת אותנו במעמדות מדויקות לזוויות צילום מיוחדות, מראה לנו זיזי אבן שמזכירים שועל/ארנב/רגל/עכבר/אברהם לינקולן/חתול וכיו"ב. לא פעם נשכבה על החול מכוונת אותנו לתנוחת הצילום האידיאלית, מזמינה את הקטנה לשכב לידה ומעניקה לה שיעור בכיוונונים וזוויות מיטביים. בפינה מסיימת, העמידה אותנו בצד, והעיפה כלפי מדרגת האבן חופני חול, ליצירת אפקט מיניאטורי של מפל חול. משהסתכלה בתמונות לא הייתה מרוצה מספיק, וחזרה על התעלול הפרוע שלילא אותה כולה בחול. לא נראה היה שבכלל איכפת לה מהמקלחת.
המדריכה המבוגרת (לפחות 50) קיפצה באנרגיות מדהימות, מביימת אותנו במעמדות מדויקות לזוויות צילום מיוחדות, מראה לנו זיזי אבן שמזכירים שועל/ארנב/רגל/עכבר/אברהם לינקולן/חתול וכיו"ב. לא פעם נשכבה על החול מכוונת אותנו לתנוחת הצילום האידיאלית, מזמינה את הקטנה לשכב לידה ומעניקה לה שיעור בכיוונונים וזוויות מיטביים. בפינה מסיימת, העמידה אותנו בצד, והעיפה כלפי מדרגת האבן חופני חול, ליצירת אפקט מיניאטורי של מפל חול. משהסתכלה בתמונות לא הייתה מרוצה מספיק, וחזרה על התעלול הפרוע שלילא אותה כולה בחול. לא נראה היה שבכלל איכפת לה מהמקלחת.
אני, שלא התחשק לי למלא בחול את קרחתי הדביקה מהחום, הסתפקתי במה שיצא. אז מקווה שחלק קטן מהרושם המהמם יעבור דרכן, כי המקום ממש מרהיב. ואם אתם במקרה במזרח אריזונה, היכנסו לעיירה פייג` הנ"ל, סעו לתחנת הדלק (יש שתיים, אחת מול השנייה) והצטרפו לטיולים בנקיקים. שווה כל רגע. ופרטים – כמה מביך, עד שרציתי להעלות את הקישור לסיורים במקום (כפי שהבטחתי לבעל המקום), הספיקה האישה לנקות את הבית משלל הברושורים שאני אוסף. אז במקום, קבלו קישור לגוגל, עם עוד צילומים מהממים וכד`. והתמונות שלנו:
מפל החול המושקע
ושיעור צמוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)