יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

סיכום שבוע 39 – חזל"ש


 
שולחן החג
כללי
סופסוף סימנים של חזרה לשיגרה שפוייה. אז נכון שלא הכל פרפקט, אבל אפשר לחיות גם ככה, ואפילו טוב. וזה בעצם היה הקו המאפיין את השבוע הזה עבור כולנו.
בסופ"ש הקודם שחציו היה בבטלה נינוחה של יום כיפור, וחציו השני בעוד קצת שיפצורים בבית אבל גם טיול כייפי (שעליו כבר סיפרתי) שהזכיר לנו כמה כיף לגור במקום שיש בו מספיק אטרקציות שרק מזמינות לצאת מהבית.
במהלך השבוע היה צורך בקצת עבודה (עדיין בשלבי הקדם פרוייקט), ונותר מספיק זמן לעניינים אחרים, כולל אירוח חברים לחג. וזה אולי הסימן המרכזי לנורמליזציה. אז תמונות מהאירוע עצמו לא אעלה לכאן, אבל אפיית חלה ראשונה בבית היא מסימני השגרה המבורכת המובהקים. אז להלן כמה תמונות להבהרה:
עוד סידורים היו בבית, וגם בהם נרשמה התקדמות. אבל בית אינו הבית שלי עד שהספרים לא מסודרים בו באופן סביר. גם אם לא סופי. אז מעתה סומן על העניין הזה גם-כן, ולהלן התוצאה הזמנית המוצלחת:
נראה שבעל הבית הנוכחי הוא הצלחה מבחינתנו. כי הוא באמת משקיע בבית ודואג לתיקון ולטיפול בכל (יש קשר לזה שהוא גבר ולא כמו שתי הנשים שהיו לנו קודם?). הכירה/תנור שהתחיל להראות סימני גסיסה הוחלף בכירה/תנור יד שניה, אבל משוכלל ונוח בהחלט. וגם איתו עשיתי כבר נסיון אפיה נוסף. נראה שאצטרך ללמוד אותו עוד קצת, כי התוצאה היתה יפה וטעימה, אבל יש מקום לשיפור.
וגם המקרר החדש שהוא קנה, שקטן על צרכינו בכמה מידות, מוחלף בשבוע הקרוב. החלטנו להתחלק איתו במחיר השדרוג, וליהנות יחד מתנאים טובים יותר לאורך כל התקופה. נהדר!
בבלוגיה:
הפנאי מעבודה במשרה מלאה איפשר לי להיות פורה למדי בחזית הזו שכאן. זה אומר שהעליתי לכאן יבול די מוגזם של רשומות – 5 בסה"כ.
שלוש מתוכן הן תולדה של הטיול בסופ"ש הקודם:
שתיים "עצמאיות":
חוצמזה, המשכתי במגמת צמצום הפערים. מניח שהרגשתם.
בענייני ספרים
במזל טוב יש חדשות בסעיף הזה. אמנם נטשתי את הספר הקודם (כפי שסיפרתי), אבל כיף לחזור לקרוא בהנאה את מאיר שלו החדש – "הדבר היה ככה". עונג של ספר, בדיוק מה שמתאים לי להחזרת חדוות הקריאה.
כן, גם הזמנתי לי שלושה חדשים. דיווח מפורט כשיגיעו.
ועוד
מכיוון שחלפה כשנה, הגיע הזמן ולעדכן בקצרה משהו שהבטחתי מזמן, לפני כשנה בערך. אז העליתי רשומה של חשבון נפש, בה לקחתי אחריות אישית על המשבר הכלכלי הגלובאלי. כן, גם הבטחתי לעשות כל מאמץ ולתקן.
ובכן, אין לי עדיין אפשרות לומר שהמשק האמריקאי יצר מהמשבר, שהיורו התייצב ושהאבטלה יורדת באופן ניכר. אבל ייתכן שיש סימני אור, וההתדרדרות נבלמה. שהאבטלה הפסיקה לעלות, שהכלכלה מתאזנת. אז נכון, המאמץ העיקרי עוד לפנינו, ואין לברך עך כל מוגמר (כי לא נגמר) אבל כמו שהבטחתי אז, ואני לא מתחמק גם עכשיו, מבטיח להמשיך ולהתאמץ, ולגייס את כל יכולותיי ומאמציי להמשך מגמת הייצוב והשיפור. וכולי תקווה שכולנו עוד נוכל לחייך בסוג של שביעות רצון.

נכון, סוכה לא בניתי, ואפילו לא התאשפזתי באחת שכזו. אבל אין מניעה להמשיך ולברך בברכת מועדים לשמחה, בנוסף להברכה השיגרתית של שבוע טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)