בשנה שעברה עבר פה השרביט הזה לסיכום השנה. אז התגייסתי בשמחה וכתבתי את סיכום שלי לפי אותן שש שאלות. השנה לא חשבתי לסכם כך את השנה במסודר. רק שגיטה המקורית החזירה את השרביט לחיים מבחינתי, והעבירה אותו אלי במסודר. אז כבר לא יכולתי להתעלם לגמרי. דווקא ניסיתי, אבל כשקראתי את הסיכום של ידידי מוטי, השתכנעתי שכדאי אולי גם לי לנסות ולהתגייס למשימה.
אז קדימה, בצלילה, ומקווה שייצא טוב לפחות כמו שאני חש שהשנה הזו היתה:
מהו זיכרונך היפה ביותר מהשנה החולפת?
השנה היתה מלאה בחוויות. באופן טבעי לא כולן היו טובות. היו טיולים נהדרים, חוויות נהדרות בעבודה, הישגים והצלחות. אבל הרגע שאולי נחרט בזכרוני באופן הכי ברור, כבעל משמעות גדולה עבור כולנו כאן, היה כשעמדתי מול צוות הנהלה של החברה לה הצעתי את שירותי הייעוץ שלי בפעם הראשונה פה בארה"ב, ובכלל בפעם הראשונה כעצמאי, וכשכל המשמעות העצומה טעונה, נתתי מופע מוצלח ששיכנע אותם להיכנס להרפתקה הזו של הפרוייקט איתי. היום זה ברור, והתוצאות מדברות בעד עצמן, אבל הרגע ההוא היה מרגש, מסעיר ונפלא.
מהי תקוותך לשנה הבאה?
בשנה שעברה הייתי בחוסר ודאות גדול – הסטטוס התעסוקתי התפרק, הסטטוס החוקי כאן בארה"ב היה מעורער, והרבה סימני שאלה היו באוויר. עכשיו המצב טוב בהרבה, מכל הבחינות. אז לשנה הבאה, מעבר לתקוות האלמנטריות של בריאות ופרנסה, אני מקווה שהגיוס של הבן יעבור קל ונכון עבורו. גם ככה זה קשה לכולנו, אז לפחות נקווה שהצד ההוא שמול צה"ל ילך חלק כמה שאפשר, ושהוא ימצא את עצמו שם באופן נכון וחיובי עבורו.
צרף/י תמונה המתארת את השנה שהייתה + הסבר.
ריפרפתי לאחור בתמונות השנה החולפת. והיו המון, כי גיליתי את הצילום אפילו יותר מבעבר. גיליתי כמה הנאה יצירתית אני מפיק מתצלום טוב, כמה נהדר להצליח לתפוס היטב את הרגע. וגם כאן, החיפוש לאחור הוביל אותי די מהר לטיול שערכנו כל המשפחה לחבל נאפה ולסן פרנסיסקו. הביחד ההוא שלנו זה מה שמלווה אותנו לכל אורך השנה שחלפה, בטיולים וחוויות נהדרים. ובתמונה מופיעים אמנם רק שני הצעירים, אבל כולנו היינו שם יחד, בצוקים המדהימים של פויינט רייאס, מצפון לסן פרנסיסקו:
מהו השיר שממנו הושפעת השנה?
באופן בלתי צפוי התחברתי השנה למוסיקה הישראלית מחדש, דרך כוכב נולד. העונה היתה נהדרת והיה כיף להיות חלק בהתפתחות של הכשרונות הצעירים הללו, ודרכם להנות שוב מהרבה שירים ישראליים נהדרים. אבל שוב, יותר מכל, שיר אחד מייצג את החוויה הכי משמעותית השנה. אמנם קישרתי אליו כאן כבר, אבל יש מקום לקישור נוסף:
איזה מקום היה המרכזי בחייך בשנה הזו?
מעבר לבחירה הטריוויאלית, של הבית שלנו כאן באמריקה, או הבית בארץ שמכרנו בהצלחה אבל הפרידה ממנו היתה מרגשת ולא פשוטה לכולנו, יש "מקום" שבו ביליתי הכי הרבה אולי השנה – מושב הנהג של ההונדה אקורד שרכשנו בינואר. בחישוב גס, אני מניח שביליתי בו לפחות 300 שעות השנה, וזה ללא נסיעות הטיולים הארוכות והקצרות. בפירוש הרבה.
תאר/י את השנה החולפת במילה אחת.
שלוש מילים, כי לא יכול לבחור מביניהן אחת על פני רעותיה: התייצבות, אתגרים, פרידה
ולסיכום:
מקובל שבכל שרביט הוא מועבר אחר כבוד לכמה מהחברים. ובשרביט הזה, יש המלצה להעביר לשישה. אבל יש לי פה הרבה חברים, ולא נראה לי לקפח אחדים ולהעמיס אחרים, אני (כמו מוטי) משאיר את השרביט מונח, ומי שרוצה – שייקח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)