יום שישי, 26 בפברואר 2010

AVATAR

עפ"י מורפיקס - (הינדואיזם) הִתְגַּלּוּת, הִתְגַּשְּמוּת (של האלוהות); הִתְגַּלְּמוּת, הִתְמַמְּשׁוּת (של משהו מופשט או מדומה)
הקדמה:
ביום ראשון יצאנו עם זוג חברים ובנם בן ה-12 לצפות בסרט המדובר. קצת רקע עלי בנוגע לסרטים: לא ביקרתי בקולנוע מאז שצפיתי בהארי פוטר השלישי או בשר הטבעות (מי שהיה האחרון) יחד עם הילדים. זה לא שאני לא אוהב סרטים, אבל האישה תמיד צופה בהם לפני ב-DVD או במחשב, ואח"כ כבר אין טעם לצאת לקולנוע. אז אני בכלל מוותר, ונדיר שבכלל יוצא לי לצפות בסרטים.
לסרט הזה ידעתי שאלך. שלל הביקורות המהללות, יחד עם ההבנה שאת האפקטים אפשר לראות רק בקולנוע, שיכנע אותי שהפעם זה שווה את המאמץ. היה גם ברור שאת הסרט הזה האישה לא תטרח לראות במחשב גם אם ישלחו לה אותו עם המלצה חמה. אז עם הרקע הזה הגעתי.
על העלילה:
לא חושב שיש מישהו שאין לו מושג במה מדובר, אבל מכיוון שלי לא היה באמת מושג, אז אתאר בקצרה: חייל מרין לשעבר, נכה על כיסא גלגלים, נשלח להחליף את אחיו ההרוג במשימה מיוחדת על כוכב פנדורה. בכוכב הזה יש פעילות נמרצת להפקת מחצב נדיר ויקר ערך. רק שהמצב לא פשוט, כי המקום מאוכלס בטבע שוקק חיים וביצורים מיוחדים – כחולים וגדולים ואינטיליגנטים (שבמקרה גם מדברים אנגלית), ולהם יחסים מורכבים עם הטבע ואינם משתפים פעולה עם שאיפות ההתעשרות של בני האדם רודפי הבצע.
בני האדם מפתחים יצורים מהונדסים דמויי בני המקום, שאישיותם ופעולתם מנוהלת ע"י מפעילים אנושיים שתפקידם ללמוד אבל גם לרגל אחרי תושבי המקום במטרה להצליח לשכנע אותם או לנשל אותם, ובכך להגיע לשלל המיוחל. וזה מה שאמור לעשות החייל האמיץ והנכה שלנו (ומכאן שמו של הסרט).
רק שבמהלך הפעילות הדברים קצת מסתבכים, ומובילים לבלגן שלם רווי אקשן ורגשות.
על החוויה:
כלום לא באמת הכין אותי לקראת החוויה. קודם כל – הביקוש: הסרט כבר בהקרנה כמה שבועות, אז לא ציפינו לבעיות. הכרטיסים הוזמנו להקרנה של שעה 16:00 אחה"צ, אך כבר חצי שעה לפני האולם היה מפוצץ (אין מקומות שמורים), אז החלטנו להמתין להקרנה שאחרי. כשנכנסנו, עם המשקפיים שחולקו בכניסה, תפסנו מקום טוב האמצע השליש השני של הגובה. נסיון קצר של סרטי D3 באולפני יוניברסל הכין אותי שלא כדאי להיות קרוב מדי. אבל מסך ה-IMAX הענק היה נראה כ"כ גדול שלא באמת היה משנה איפה נשב.
הסרט התחיל, וישר חשבתי שצפוייה נפילה, כי האישה (וגם אני, אם להודות) לא משתגעת על סרטי מדע בדיוני. וכך זה היה נראה. גם המסך המפלצתי בשילוב עם ה- D3 איימו לבלוע אותנו. היינו פשוט בתוך העלילה, מלוא העין. ובהמשך, כשהתחילו האפקטים הפנטאסטיים של הטבע המרתק, הדמויות המדהימות, עצי הענק המרשימים ויתר הפעלולים נשאבנו כמהופנטים. כמעט 3 שעות ללא תזוזה, עם סחרחורת קלה מההלם. פשוט לא דומה לשום דבר שיצא לי לחוות בהקשר הקולנועי – חוויה מהממת ומדהימה.
וגם העלילה, המרגשת, המסחררת, הנוגעת ללב, והמגישה מראה לא ממש נוחה לפני האנושות בכיעורה, למול הציביליזציה הפרימיטיבית מעט של הכחולים אבל זו שחיה בהרמוניה והבנה עם הטבע המהווה אינטיליגנציה עליונה כוללת. כל זה בהחלט נתן עומק נוסף, ושחרר את הסרט ממלכודת הכבלים הפעלוליים שהיה עלול ליפול אליה, כסרט שזה כל ייעודו ומהותו.
ולסיכום:
לא יודע אם יש בארץ הקרנה שכזו, שמשלבת IMAX עם D3, ולא יודע איך זה בהקרנה אחרת, אבל בפורמט שתיארתי זו באמת חוויה קולנועית ייחודית ובלתי נשכחת, שרק מסקרנת לדעת לאילו כיוונים התעשייה תתפתח. וכן, אם הייתי מבקר קפדן הייתי יכול להצביע על כמה נקודות תורפה בעלילה. רק שממש לא מתחשק לי להיות מבקר ציני ויבשושי שכזה, כי ההנאה באמת גדולה אז למה להתקטנן. ומילת סיכום – מהמם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)