החברה הזו עסקה אז, ועדיין עוסקת בייצור צינורות מתכווצים לבידוד אלקטרוני. למי שלא מכיר, אלו מין שרוולי פלסטיק המולבשים על חוטי חשמל, ובחימום הם מתכווצים ונצמדים ומהווים בידוד חשמלי.
אז מדי פעם היה האבא מגיע מהעבודה, ואחרי חיבוקים רגילים היה פורש ידיים קדימה ונותן לנו לבחור מי לוקח את לוחית הפלסטיק האדומה ומי את הירוקה, או צבעים אחרים כפי שהיה בכל פעם.
היינו מתבוננים בלוחיות הללו בסקרנות, גודלן סה"כ 25X25X5 מ"מ בערך, מנסים לזהות על פניהן החלקות סימנים מרמזים.
לפעמים ראינו איזה חריץ קטנטן ועקלתוני, לפעמים קפל זעיר ונסתר, אבל סה"כ הלוחיות הרבועות הללו, צופנות הסוד, לא איפשרו לנחש מה מסתתר בתוכן. אז היינו בוחרים באקראי, ומחכים להמשך בדריכות.
האבא היה לוקח את פינג`אן האלומיניום החבוט, ממלא אותו מים ומעמיד אותו על הכירה לחימום. היינו נעמדים סביב הפינג`ן המתחמם, לתוכו היה נותן לנו להטיל את הלוחיות שלנו, ומחכים בסבלנות.
עם התחממות המים ותחילת הביעבוע, היו מתחילים להיראות סימני שינוי. הלוחיות הללו היו מתחילות להתעוות, החריצים שנראו במרומז היו נפתחים אט-אט, ואנו ניסינו לנחש מה יצא מהם מוקדם ככל האפשר. היה קשה לראות בפרטים דרך בועות המים, אבל אותן לוחיות היו משנות את צורתן בהדרגה. אחרי כמה דקות בישול כאלה, היה האבא לוקח את הפינג`אן לכיור ומחליף את המים הרותחים בקרים ונותן לכל העניין להתקרר מעט. ומתוך הפינג`אן היו נדלים תנין ירוק, לטאה חומה, נחש צהוב, דינוזאור אדום וכן הלאה, בהתאם לצבע הלוחית הרבועה שהוכנסה.
ואנו בהינו בפליאה בנס שהתרחש, לא מבינים איך דינוזאור הפלסטיק הקשיח, הכולל פרטי עיצוב מדוייקים של זנב, רגליים, ידיים זעירות עם אצבעות, פה פעור עטור שיניים ועור מחוספס, איך כל הנ"ל נדחס ללוחית שטוחה, חלקה ואחידה כזו.
הגימיק הזה היה באמת מקסים, ולא ברור לי למה אי אפשר למצוא את הפלא הזה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)