יום שלישי, 9 בפברואר 2010

שפעת

בשבוע שעבר, נוסף על כל הסערות עליהן סיפרתי, ליוותה ברקע השפעת את האישה. זה כלל שיעול, כאבי ראש ותחושה כללית רעה.
ביום שבת בלילה, בשלהי ההחלמה, חשתי את האישה לידי מכווצת מקור. ולא, השמיכה טובה ובכלל לא היה קר מדי. אז חיבקתי אותה, ולאט לאט חשתי את השרירים מתרפים והגוף נעשה נינוח. אבל עוד קצת זמן חלף, ונראה שהאנרגיה שנשאבה ממני השאירה אותי בחסר, ואני התחלתי להתכווץ מקור מדומה, פנימי, שרימז על המשך עגמומי.
ובאמת, אתמול היה נראה שכל הסימנים היו נכונים, וקיבלתי מהאישה מנת וירוסים משובחת ומחוזקת, ששרדה את מערכת החיסון שלה והגיעה אלי בכוחות מחודשים. הרגשה רעה ליוותה אותי כל היום, כשתנומות קצרות מלוות את הפעילות המאד מצומצמת לאורך היום.
הלילה היה דרמטי יותר. החום עלה, ולא הצלחתי באמת לישון כמו שצריך. גם הגלולות להורדת החום, Tylenol, לא באמת הצליחו לשפר את ההרגשה. אין טעם בלפרט את מגוון התחושות הלא נעימות שכלול בוירוס שכזה. כולכם בטח מכירים את המצב העגמומי הזה שכל הגוף כואב ולא מצליחים למצוא תנוחה סבירה, שכל שיעול מסובב את היתד הזדונית התקועה ממש מאחורי עין שמאל, ושאין כח לזוז או לקום ובטח לא לשתות, אפילו שיודעים שצריך.
בקיצור, לאחר צמד של אדוויל באחת בלילה, השתפר קצת המצב והצלחתי לישון באופן סביר ולהתעורר כמעט חדש בבוקר.
אז היום אני בסוג של מנוחת בית, לא ממש עובד. ובאמת הסימנים נראים טוב מספיק כדי להזין את האופטימיות הבסיסית שמאפשרת לי לפנטז על יום עבודה שיגרתי מחר. מקווה שבאמת יצא לפועל, כי מאד לא הייתי רוצה לשבש את תוכניות העבודה בפרוייקט.
ובהמשך, כשהכוחות יחזרו, אתפנה לעדכן בעוד כמה עניינים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)