יום שבת, 3 במרץ 2012

ברחובות פוארטו וייארטה

 
לאחר שמיצינו את הסיבוב על הטיילת היפה, המעוטרת בפסלים רבים, נכנסנו פנימה לרחובות העיר, להתרשם מהמראה, מהארכיטקטורה ובכלל. וברור שצילמתי:
 
כנסיה מרשימה ומפורסמת, ובראשה כתר מתכת מפואר נראית מכל מקום. וגם מקרוב:
 
היה יפה לראות את המדרכות מעוטרות בדוגמת נחש מוזאיקה מתפתל, כמו אלו שבתמונות:
 
בתור שיעורי בית, קיבלה קרן משימה לצלם יצירות אומנות. שלל גלריות סיפקו לנו הזדמנות נאותה לצילומים:
 
וכשראיתי את הפסלים והכיתוב, נזכרתי שבני מכסיקו הם ברובם צאצאים של התרבות האצטקית, והיא ניכרת היטב בסגנון (שהיה מוכר לי עוד מימי אנציקלופדיה `תרבות` הזכורה לטוב). התרבות האצטקית נכבשה באכזריות רבה בידי הספרדים, שטבחו בהם ללא רחם (בושה לאירופים האלימים). אבל התרבות הזו היתה אכזרית מאין כמוה. קרבנות אדם היו מאוד פופולריים שם, באלפים. ובשר אדם היה חלק די קבוע ממזונם של החברים הנחמדים ההם. ולשם כך הם היו יוצאים למלחמות בשבטים אחרים. מעין מסעות ציד לבשר. ממש נורא! אז זה עשה לי תחושה קצת לא נוחה. לא תרבות שמעוררת אצלי רגש חיובי.
ובחזרה לשיגרה – יצא לי לראות צוות תחזוקה מקומי, מתחזק את הכביש. בניגוד למקובל בארץ, הכביש לא מרוח בשכבת אספלט, אלא מרוצץ באבנים המבוטנות לדרך. זו אולי דרך נבונה לסלול באירופה המושלגת (לשיפור התאחיזה של הצמיגים), אבל התקשיתי להבין את ההיגיון במקום החם הזה. אבל צילמתי:
 
גם צילמתי מוסך מקומי. לפי פאר הטכנולוגיה של ציוד העבודה, וכמויות החלודה, הבנתי למה המכוניות נראות כמו שהן נראות. אני מניח שתסכימו איתי:
 
משם, אחרי ארוחה (בינונית עד מאוד) במסעדה מקומית, לקחנו מונית חזרה לאוניה. סה"כ – עיר יפה וידידותית לתייר.

 שבוע נעים ומוצלח לכולכם, חברים!
ומקווה שתקבלו מסרי הודעה על הרשומה, לאור התקלות החדשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)