קוראים ספרים

 

בהפלגה של כמעט שבוע, יש 3 ימים בחוף (מהבוקר עד הערב), אבל שאר הזמן הוא על האוניה. כולל ימי ים שלמים ברציפות. יש באוניה מגוון לא רע של אפשרויות בילוי – לשבת על הבאר בלובי ולהאזין לזמרת (היתה לא רעה), לשבת בקאזינו (לא בשבילי), לצפות בסרטים באולמות ההקרנה, או בלילה על הסיפון העליון ע"ג מסך ענק, להתחרדן על הסיפון בשמש החורפית החמימה והמלטפת, ובטח יש עוד שאני לא זוכר (בעיקר כי לא עניינו אותי).

אבל מכיוון שאין מחשבים זמינים (אני מניח שזו הסיבה), רבים חוזרים להנאה הוותיקה והבדוקה, שחביבה גם עלי עד מאוד – קריאת ספרים. ובתור הממונה על הסעיף התרבותי הזה במשפחה, הטלתי על עצמי את המשימה המלבבת של בחירת הספרים המתאימים לאווירה ולנפשות הפועלות במשפחה.

הסתבר שהבחירה היתה מוצלחת לכולם, ושעות רבות מצאנו את עצמינו מתענגים על קריאה נינוחה ורצופה. לפעמים בחדר ולא מעט על הסיפון האחורי הנעים (והמוגן מרוח), נהנים מחמימות שמש ינואר הנמוכה והמלטפת.

ובכן, כמונו היו רבים שם על הסיפון, כל אחד עם הספר שלו, מתבודד עם החוויה בשקט פנימי. יש משהו פוטוגני בצילום אנשים קוראים. קריאה זו חוויה אינטימית, של הקורא על עצמו (ועם הספר), אבל מבוצעת לא פעם ברשות הרבים. ומכיוון שמותר לי, אני מציץ בהם בכיף, מנסה לנחש עפ"י הבעת הפנים מה הם קוראים, מנסה לא פעם להציץ ולראות ממש את שמו של הספר, וכשאפשר – גם לצלם. והאוניה איפשרה לי הרבה הזדמנויות לצילום מהסוג האמור, כפי שכמובן עשיתי בכיף.

וכהרגלי, אני מנצל את הבמה לחלוק איתכם כמה מהרשמים הנ"ל:

החבר'ה שלי, בפוזה אופיינית להפלגה (שממלאת אותי נחת):

 

ויתר הציבור המקרי שהיה שם על הסיפון, כל אחת והעונג שלו (ורובם עם ספרים ממש ולא גירסאות אלקטרוניות של מכשירי קריאה – מעניין):

 

סוף שבוע נעים ומוצלח לכולכם, חברים!
והנאה מכל מסיבות הפירים שעוד מתקיימות