תמונתה מספרה "סודות מן היקום"
את הרשומה הזו אני התחלתי לכתוב לצערי עוד ב- 15/3, עוד לפני שבפועל הלכה מאיתנו גיטה המקורית, הבלוגרית המוערכת והאהובה. בימים האחרונים היה מין שקט מוזר ולא אופייני מכיוונה – לא תגובות אופייניות ורגילות, לא רשומות. אז ניצלתי את מס` הטלפון שהיה לי במסגרת טלפון החרום, והרמתי שיחה. הופתעתי כשקול צעיר ענה לי וברר מי אני ולמה אני מתקשר.
זו היתה ביתה, שבקול שבור הודיעה לי שגיטה מאושפזת במצב קשה מאוד, וככל הנראה לא תצא מזה. לא לגמרי מפתיע, בהתחשב במצבה הבריאותי הרופף שרבים מאיתנו היו מודעים לו, ואליו גם התייחסה מדי פעם באופן פומבי. ובכ"ז, זו שוב טלטלה רגשית מהידיעה שמישהו קרוב נפרד מאיתנו. ושוב הגוש הזה בגרון שמאיים לחנוק, ומכיוון שלא היה לי איך לפרוק את המטען, התחלתי לכתוב את הדברים האמורים כאן, מתחלחל כל פעם מחדש מלראות את הכותרת הממתינה.
ועכשיו קראתי אצלה בבלוג את מילות הפרידה של ביתה, ברשומת ההודעה על מותה. ולמרות שצפיתי לזה, אני כואב ועצוב.
את גיטה הכרתי לפני כמעט שנתיים, כשהגיבה לראשונה אצלי לרשומה לזכרו של סבי. ומאז לא פיספסה אפילו לא רשומה אחת - תמיד מגיבה בפירגון, חום וטעם טוב. אז כמובן שחזרתי לקרוא אצלה, מתרשם מאשת האשכולות שהיתה. בבלוג כתבה מנסיונה העשיר במגוון תחומים, ממכלול עשייתה לאורך השנים, מחוויותיה בראשית המדינה. גם כתבה על מגוון נושאים אקטואליים, לא פעם תורמת תובנות מעניינות המבוססות על ידיעותיה במזרחנות (משם התואר דוקטור). עוד כתבה על תחומים רוחניים, שאליהם לא התחברתי כיוון שלא חלקתי איתה את אמונותיה השונות, אבל יכולתי להבין את שמאחורי המילים והמשמעויות העקיפות ברמת המטאפורה. ואת כל זה עשתה בשפה רהוטה, בחן ובאופן תרבותי ומעורר השראה.
היא תחסר לי מאוד, ואני משוכנע שכמוני גם לרבים מאיתנו כאן. החום, החן, הפירגון והראיה האינטיליגנטית הרחבה ישארו איתי תמיד.
שולח תנחומי לכל בני המשפחה האבלים.
יהי זכרה ברוך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)