יום ראשון, 11 במרץ 2012

אפשר גם בלי קביאר / מריו סימל


530 עמ`, הוצאת מזרחי (לא ברור מתי), מגרמנית (כנראה) – א. כרמי.

רקע:
לא זוכר בדיוק מתי נודע לי לראשונה על הספר הזה. יש לי מין תחושה לגביו שהוא היה בתודעה שלי שנים. תזכורת על קיומו קיבלתי ב-2005 אצל Mנטה (איפה נעלמה?). אז כשראיתי אותו שנה אח"כ בצומת ספרים לא היססתי, והוא מצא את מקומו על מדף הממתינים. ובמתין לא מעט זמן, כי בשביל 530 עמודים אני צריך נסיבות מעודדות. וכאלה היו לי בהפלגה האחרונה. היה לי ברור שאני צריך ספרים כיפיים, ורצוי שיהיו עבים, למלא את שעות הפנאי הרבות. וזה בדיוק מה שהוא היה.
סימל (או זימל), יהודי יליד אוסטרי שהצליח לכאורה באופן שפוי לעבור את מלחמת העולם השניה, כסטודנט ואח"כ כעובד בתעשיה. כנראה שהקומבינציה הזו הפכה אותו לפציפיסט, וזה ניכר גם בספרו הראשון הזה. עוד על הסופר - כאן.
על הספר – כמקובל, הכריכה האחורית (מאתר סימניה)
רומן - הרפתקאות זה הוא אחת הסאטירות הטובות ביותר שנכתבו עד כה על שירותי הביון. העלילה נפתחת בלונדון, ערב פלישתה של גרמניה הנאצית לפולין בתחילת מלחמת - העולם השניה. היא נמשכת - בתעתועי - גורל משכנעים ביותר - בחייו של בנקאי מכובד, עשיר, צעיר ויפה תואר, החובב נשים, משקאות טובים ומטבח משובח, שנעשה פליט שכל שירותי הביון באירופה יוצאים בעקבותיו. אירועי הרומן מתרחשים בפאריס הכבושה, בעולם התחתון של מארסיי, במינכן, במאדריד ובליסבון, בדרום איטליה ומעבר למסך - הברזל. גיבורי הרומן כובשים את לב הקורא מלגימת השמפניה הראשונה ועד לנעיצת הסכין האחרונה בסימטה אפלה. בין סממניו המיוחדים של הרומן הזה: עשרות מתכוני תבשילים מדוייקים, המגרים את התיאבון ומאפשרים לכל מארחת להפתיע את אורחיה...
עוד על העלילה:
תומאס ליוואן הוא אותו בנקאי צעיר, שאפתן ומכובד, אנגלי ממוצא גרמני, שנזכר בכריכה האחורית. הוא רוצה רק לחיות בכיף את חייו, להנות מתחביב הבישול שלו ולהנות עם חבריו במועדון הבריטי. אבל התקופה המטורפת של ימי טרום מלה"ע-II מכניסה אותו לסחרחרת אירועים, בו כל גורמי הביון רוצים בשירותיו ורודפים אותו גם יחד. מה שמציל אותו זו תושיה, חן אישי וחדוות בישול שמבלבלת את כל יריביו. כל פעם שמשהו משתבש, הוא מארגן ארוחה מפוארת (תוך פירוט המנות ודרך הכנתן המדוקדקת) בה פותרים את כל העניינים. ומה שמוליך אותו לאורך העלילה (וימי המלחמה) זה רצונו להתחמק מכל הטירוף לחיים שלווים, ולמנוע כמה שניתן כל פגיעה בחיי אדם.
על חוויית הקריאה:
הספר מקסים ומומלץ ביותר. הומור, שנינות, חן, אהבת החיים למול איוולת המלחמה, הם אלה שמלווים את הקורא לכל אורכו (הניכר). ספר מעולה לנסיבות האלה של ההפלגה, ובכלל, לכל נסיבות. אם "החייל האמיץ שוויק" ולאחריו "מלכוד 22" הם הספרים המובילים את הסאטירות האנטי-מלחמתיות, ו-"בית האלוהים (סמיואל שם) הוא הסאטירה המובילה על עולם הרפואה ובתי החולים, כל הספר הזה הוא המוביל (לטעמי) את הסאטירה על עולם הריגול הנוצץ בסגנון ג`ימס בונד. ואם זה לא ברור – זו מחמאה ענקית!
אבל לצערי יש לא מעט מגרעות (שכפי שיתברר, לא שינו את דעתי החיובית, אבל בכ"ז):
  • כספר ייחודי ומבריק (כמו אלה שהזכרתי) הוא היה זקוק לעריכה קצת יותר קפדנית. ההנאה היא לכל אורכו, אבל ניתן היה לצמצם קצת בהיקף ההרפתקות בלא לגרוע. לא מגרעה מאוד גדולה, אבל בכ"ז..
  • הספר גדוש בעיות ותקלות טכניות. הפקה ממש נוראית וכנראה הגרועה שבה נתקלתי. קודם כל, אין ציון שנת הוצאה לאור ושנת תרגום (כמקובל כיום); הדפוס מטושטש ומרוח כאילו שצריך לפקס את התצוגה, ומדי פעם יש כמה אותיות מחוקות אקראית, כאילו נשברו בלוח הדפוס או שהיה חסר דיו; בסוף הספר יש גם בעיית עימוד, כשהסדר משתבש ויש לדלג קדימה כדי לעקוב אחר רצץ העלילה; אפילו בשמו של הסופר, מר ג.מ. סימל (כפי שמצויין על הכריכה) פספסו, כי בסוף הספר הוא מזכיר את שמו – מר יוהאנס מריו זימל; ולאור כל האמור, התרגום שלא פעם מעצבן הוא עניין קטן. מזל שהספר מספיק טוב למשוך את הקורא למרות הנ"ל.
לסיכום:
למרות שלל הבעיות שאותן הצגתי (ויש הרבה כאלה), הספר נהדר ושווה את המלצתי החמה.



הודעה מנהלתית - תקלה חדשה בתפוז גורמת לכך שהודעות RSS לא יוצאות. וכיוון שאני מנוי לבלוגים שלכם בגוגל רידר, ישנן תקלות ועיכובים בהגעתי לרשומות. מקווה שהתקלה תיפתר בקרוב, כשסופסוף יכירו בתפוז שזו בעיה שלהם ולא ינסו לגלגל אותה על גוגל. ובינתיים, מבטיח להגיע, אם כי יתכנו עיכובים, כאמור.
שבוע טוב, חברים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)