לאחרונה נחת עלינו בבלוגיה מבול מבורך של שרביטים. הראשון היה 'שרביט אוספים' של יונה, השני הגיע 'שרביט האכפתיות' של יעל, וממש לפני כיומיים, 'שרביט הגוונים' בנושא צילום של אלחנן. אני אוהב שרביטים, גם אם קצת איטי בלהתייחס אליהם. אז בטח אתייחס לכולם לאט לאט, והנה כאן – הראשון.
ובכן, יונה סיפרה על האוספים שלה, והזמינה את כולנו להיזכר באוספים שהיו לנו ואלו שיש לנו עדיין. השרביט הזה גרם לי להיזכר באוספים שלי. באופן כללי, אני לא מחשיב את עצמי כאספן פעיל. בטח לא ברמת הרצינות של בלוגרים אחרים פה בבלוגיה, כמו אפרת המפזזת, עלמה7, איילת מטיילת, בני (ז"ל), ועוד אחרים, שאוספים מכובדים מאכלסים להם את הבית. אצלי זה קצת יותר קשה. ובכ"ז, הנה הדברים שבחלקם פחות שגרתיים, אני נוטה להניח.
מפיות
עד כיתה ג' לא היה לי אוסף של ממש. היו לי גוגואים, וגולות (להן קראנו בלורות), אבל אלה לא היו אוספים שמפתחים למען האוסף עצמו. הם היו יותר כאמצעי משחק, והיו לי מהם לא מעט. הגולות היו יפות ומלהיבות, והיה להן ערך בשוק ההחלפות (עיראקיות, ירדניות, חרסיניות, חשמליות ועוד, אבל לא התייחסתי לזה כאוסף ממש.
עד כיתה ג' לא היה לי אוסף של ממש. היו לי גוגואים, וגולות (להן קראנו בלורות), אבל אלה לא היו אוספים שמפתחים למען האוסף עצמו. הם היו יותר כאמצעי משחק, והיו לי מהם לא מעט. הגולות היו יפות ומלהיבות, והיה להן ערך בשוק ההחלפות (עיראקיות, ירדניות, חרסיניות, חשמליות ועוד, אבל לא התייחסתי לזה כאוסף ממש.
את האוסף הרציני הראשון ירשתי משכנתי רווי – אוסף מפיות מרשים מכל העולם. מפיות צבעוניות, עדינות מנייר אורז, מצויירות בעדינות ויפות. נהניתי מהאוסף בערך יומיים, אבל די מאסתי בו. מה היה לילד אנרגטי כמוני ולמפיות עדינות? זה אוסף של בנות. אז לקחתי את האוסף לביה"ס, וחילקתי אותו בהנאה לבנות הכיתה הנלהבות, תוך התבשמות מתשומת הלב הנשית לה זכיתי בעקבות המחווה.
פמפנים
עדיין בכיתה ג', ואת כולנו שטף גל נלהב של איסוף עטיפות מסטיקים. פמפנים (או פנפנים) קראנו להם. היו כמובן הפשוטים ביותר, של מנטה ועלמה של עלית, היו סדרות של מסטיקי פירות, והיו מיוחדים, עם טקסטים של ממש, איורים, צילומים של מפורסמים (הנדיר שלי היה עם תמונה של פרד אסטייר האגדי, שלאף אחד לא היה אפילו אחד דומה לו, אפילו שלא ידענו ממש מי הוא שבתמונה), וכד. היינו מחליפים בהתלהבות, משחקים משחקי הימורים עליהם ושאר פעילויות. עד שההתלהבות גוועה (כנראה שדי מהר) והאוספים נזנחו. אין לי מושג מה עשיתי עם שלי, אולי 'גשם' כלומר לקבץ את כל המעוניינים סביב ולהעיף לגובה את הערימה כך שכולם מלקטים.
עדיין בכיתה ג', ואת כולנו שטף גל נלהב של איסוף עטיפות מסטיקים. פמפנים (או פנפנים) קראנו להם. היו כמובן הפשוטים ביותר, של מנטה ועלמה של עלית, היו סדרות של מסטיקי פירות, והיו מיוחדים, עם טקסטים של ממש, איורים, צילומים של מפורסמים (הנדיר שלי היה עם תמונה של פרד אסטייר האגדי, שלאף אחד לא היה אפילו אחד דומה לו, אפילו שלא ידענו ממש מי הוא שבתמונה), וכד. היינו מחליפים בהתלהבות, משחקים משחקי הימורים עליהם ושאר פעילויות. עד שההתלהבות גוועה (כנראה שדי מהר) והאוספים נזנחו. אין לי מושג מה עשיתי עם שלי, אולי 'גשם' כלומר לקבץ את כל המעוניינים סביב ולהעיף לגובה את הערימה כך שכולם מלקטים.
העולם המופלא
בתחילת שנת 73 פרצו לעולמנו המעטפות הכחולות שהכילו כ"א שלושה קלפים מצויירים ונהדרים. הקלפים האלה של העולם המולפא כבשו אותי טוטאלית. ראיתי בהם ובאלבום שאליו היינו מדביקים את הקלפים האלה אינציקלופדיה של ממש (אפילו שאז לא הכרתי בכלל את המושג). לכל תמונה היה מקום באלבום שאליו היתה מוצמדת בסרט דביק, כך שכשמרימים את התמונה מסתתר מאחוריה הסבר קצר. מרתק ממש. וכמובן, ההתרגשות שבקניה של אלה, ההחלפות הנלהבות, משחקי ההימורים הקטנים וכד'. בהמשך, בעקבות ההצלחה, הגיע 'העולם המופלא-2" על עולם הטבע, שריתק אותי אולי אפילו יותר. איכשהו אני בטוח שפעם כבר כתבתי על זה כאן, אבל משום מה אני לא מוצא.
בתחילת שנת 73 פרצו לעולמנו המעטפות הכחולות שהכילו כ"א שלושה קלפים מצויירים ונהדרים. הקלפים האלה של העולם המולפא כבשו אותי טוטאלית. ראיתי בהם ובאלבום שאליו היינו מדביקים את הקלפים האלה אינציקלופדיה של ממש (אפילו שאז לא הכרתי בכלל את המושג). לכל תמונה היה מקום באלבום שאליו היתה מוצמדת בסרט דביק, כך שכשמרימים את התמונה מסתתר מאחוריה הסבר קצר. מרתק ממש. וכמובן, ההתרגשות שבקניה של אלה, ההחלפות הנלהבות, משחקי ההימורים הקטנים וכד'. בהמשך, בעקבות ההצלחה, הגיע 'העולם המופלא-2" על עולם הטבע, שריתק אותי אולי אפילו יותר. איכשהו אני בטוח שפעם כבר כתבתי על זה כאן, אבל משום מה אני לא מוצא.
כך נראה האלבום הראשון והתמונות ממנו, על תרבויות, אומנות ועמים, על הטבע והכוכבים, הסטוריה והמין האנושי בכלל. מרתק:
וככה האלבום השני המהמם
בולים
מתישהו התחלתי לאסוף בולים. לא ברור מה התחיל את העניין, אולי מציאת תרמיל ישן של אבא שלי עם אוסף בולים זנוח ואקלקטי. זה דבק בי כמה שנים והיה מקור להנאה גדולה. התחלתי עם בולים משוויץ – HELVETIA, שהייתי מוריד ממעטפות שסבתי היתה מקבלת מקרובתה שם, יחד עם בולים מאנגליה (קרובה אחרת), ברזיל (דודה מיצי, אחרותה של הסבתא), מהונגריה (לא זוכר ממי), ועוד. ולכבוד הרשומה שלפתי והתענגתי על האלבומים הישנים:
מתישהו התחלתי לאסוף בולים. לא ברור מה התחיל את העניין, אולי מציאת תרמיל ישן של אבא שלי עם אוסף בולים זנוח ואקלקטי. זה דבק בי כמה שנים והיה מקור להנאה גדולה. התחלתי עם בולים משוויץ – HELVETIA, שהייתי מוריד ממעטפות שסבתי היתה מקבלת מקרובתה שם, יחד עם בולים מאנגליה (קרובה אחרת), ברזיל (דודה מיצי, אחרותה של הסבתא), מהונגריה (לא זוכר ממי), ועוד. ולכבוד הרשומה שלפתי והתענגתי על האלבומים הישנים:
מפה לשם, גן ליקטתי כמובן לא מעט בולים ישראליים מהימים ההם. חלקם אפילו במצב אספני לא רע, עם השובל הנחשק. והקדשתי להם גם אלבום קטן (ואחד שנעלם לי, משום מה).
בהמשך עשיתי מנוי לשירות הבולאי, ופעם בחודש הייתי שולח תשלום, ואח"כ יורד לסניץ הדואר שברחוב הרצוג, ממתין איזה 20 דקות בתור, וצוער עם המעטפה הביתה. איזה חוסר יעילות. אבל ככה אספתי לא מעט בולים יפים, כולל מהמעבר מהלירה הוותיקה לשקל. את מעטפות היום הראשון אני לא מוצא, ומקווה שלא אבדו לעד (לא ראיתי אותן עשרות שנים), אבל האלבום הגדול נשאר, עם מטען יפה אבל לא גדול של בולים:
ספרים
מגיל ההתבגרות התחלתי ללקט ספרים. מתישהו גם התחלתי לקנות לי כאלה. פה אני אספן של ממש (אם כי לא הודיתי בזה בפני עצמי). אני קונה הרבה יותר ממה שאני קורא, כולם רשומים ומתועדים, וזה כיף. כמובן שכבר סיפרתי על זה לא מעט, אבל בשרביט כזה לא ניתן להתעלם מהעניין:
מגיל ההתבגרות התחלתי ללקט ספרים. מתישהו גם התחלתי לקנות לי כאלה. פה אני אספן של ממש (אם כי לא הודיתי בזה בפני עצמי). אני קונה הרבה יותר ממה שאני קורא, כולם רשומים ומתועדים, וזה כיף. כמובן שכבר סיפרתי על זה לא מעט, אבל בשרביט כזה לא ניתן להתעלם מהעניין:
חוויות
האוסף הכי ותיק שלי הוא אוסף החוויות. פחות שגרתי, ושנים גם לא היה רשמי, כי אספתי אותן בזכרון. אבל מזה למעלה מחמש שנים, האוסף קיבל צורה של אוסף של ממש, בדמות הרבה תמונות וכמעט 1000 רשומות, וכולן כאן בבלוג. אני מטפח את האוסף הזה, נהנה להוסיף לו חוויות חדשות, נהנה לעלעל ולאוורר אותו מדי פעם בקישורים רלוונטיים כשרק שואלים אותי, ובכלל – נהנה ממנו מאוד. ולפי התגובות, נראה שמהאוסף שלי גם אתם די נהנים, וכמובן גם אתם שותפים לתחביב הזה. כיף להנות ממנו יחד
האוסף הכי ותיק שלי הוא אוסף החוויות. פחות שגרתי, ושנים גם לא היה רשמי, כי אספתי אותן בזכרון. אבל מזה למעלה מחמש שנים, האוסף קיבל צורה של אוסף של ממש, בדמות הרבה תמונות וכמעט 1000 רשומות, וכולן כאן בבלוג. אני מטפח את האוסף הזה, נהנה להוסיף לו חוויות חדשות, נהנה לעלעל ולאוורר אותו מדי פעם בקישורים רלוונטיים כשרק שואלים אותי, ובכלל – נהנה ממנו מאוד. ולפי התגובות, נראה שמהאוסף שלי גם אתם די נהנים, וכמובן גם אתם שותפים לתחביב הזה. כיף להנות ממנו יחד
איחולים לכולנו להרחיב, להעשיר ולהנות עוד הרבה שנים מעוד הרבה חוויות חדשות, כמו מהזכרונות שמהחוויות הוותיקות שבאוסף.
ותודה ליונה על השרביט שנהניתי ממנו מאוד מאוד (עוד חוויה לאוסף)
שבת מהנה וכולנו
שבת מהנה וכולנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)