כאמור, יצאנו לסדנה בשעה 3:00 אחהצ, כשבתוכנית עיכוב קצר בחנות צילום שבדרך. ריצארד, החניך השלישי בסדנת צילום עצר לשכור ציוד צילום נוסף – עדשות (כמה), פילטרים ואולי עוד כמה דברים. ואני חשתי מבוכה קלה, כי הבנתי שמשלושתנו – אני הכי פחות מאובזר. כי עם כל הכבוד לסוניה שלי (ויש כבוד), לחברים יש מצלמות משוכללות יותר, וכמה עדשות (בתרמילים ייעודיים עמוסים וכבדים).
אחרי כמה שעות נסיעה עברנו ליד ה- Red Rock Canyon State Park, ומכיוון שלא היתה סיבה להזדרז ולהגיע ליעד, החלטנו במקום על עצירה באתר שלא הכרתי קודם, אבל מהכביש כבר היה ברור הפוטנציאל. השעה היתה קרובה לשקיעה, והצללים המתארכים הפכו את המראות למסקרנים יותר, וגם החום היה נסבל יותר. להלן עיקר הרשמים מהמקום.
ההרים במקום מעניינים, והסלעים מלאי צורות מרתקות, אז צילמנו כצפוי לא מעט בסביבה, כל עוד היה מספיק אור:
ריצארד החמיא לי במה שהתפתח בהמשך לתובנה חשובה מבחינתי, שקיבלה עוד ועוד חיזוקים אני רואה דברים אחרים שלא פעם אחרים לא מבחינים בהם (הוא גם זכר לי את התמונות מהסדנה הקודמת בחוף). זה היה נחמד מאוד לשמוע, אבל התקשר לי לסוג הצלם שכנראה אני מעדיף להיות – אני מעדיף להיות קל בציוד, מה מאפשר לי לדלג בקלילות, לחפש זוויות צילום שונות, לנסות נסיונות שונים ולעיתים משונים. זו גם הסיבה שבמקום סט עדשות מורכבות שמחייב החלפות (וסחיבה, כמובן), אני מסתפק בעדשה עם טווח אפשרויות רחב שאולי לא מושלמת אופטית, אבל מאפשרת לי להיות קל ולהגיב מהר למה שהמציאות מזמנת. אז הנה התמונות שצילמתי שם:
מגוון של פריחה מדברית זעירה
לטאה חביבה (שבה דווקא ריצארד היה זה שהבחין)
כמה עצים ושיחים
גבעול דק שמתגלה מקרוב כבעל מרקם מעניין
אבנים גדולות בערוץ הנחל החרב
היה שווה לעצור שם, אבל הגיע הזמן להמשיך. בינתיים העמיקו צבעי השקיעה שיצרו מופע צבעוני יפה על שכבות העננים במזרח. אז כמובן ששוב צילמתי, תוך כדי נסיעה:
הגענו למלון, פרקנו ציוד ויצאנו לארוחה במסעדה מקומית (היה טעים ביותר, אם כי קצת כבד לשעה המאוחרת). ומשך לשינה קצרה כי לפי התוכנית מתעוררים באמצע הלילה..
וההמשך – בהמשך..
שבת מהנה לכולנו חברים.
וליתר הרשומות מהסדנה (שעם הזמן יהיו יותר ויותר) - כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)