התמונה מהרשת
אתמול הוזמנו לזוג חברים לקפה ובילוי של ערב יחד. בינתיים הם הזמינו עוד שני זוגות, ותכננו לנו ערב תרבותי בניחוח ישראלי, עם סרט כתוכנית בילוי. החברותא היתה נעימה, האנשים נחמדים מאוד, הפיצוחים ושאר התקרובת מוצלחת, אבל גולת הכותרת היתה הסרט.
אני מניח שאני די מפגר, ורובכם מכירים את הסרט הזה. ומי שלא – שכבר יתארגן לצפות, עוד לפני סוף ההמלצה הזו, כי חבל על כל רגע.
ובכן, למי שלא מכיר, להלן תקציר (מועתק מהוויקיפדיה): הסרט עוסק בארבעה גברים שמנים מרמלה, שמאסו בדיאטות הרזיה, ומקימים קבוצת מתאבקי סומו, שבה מבנה גוף שמן הוא סטנדרטי.
יש לי חולשה לסרטים שכאלה, שמשלבים הומור, חולשה אנושית, רומנטיקה וכאב. והסרט הזה משלב נפלא בין כל המרכיבים האלה. הוא מכמיר לב, בוטה, מחוייך ונוגע ללב. ומאוד מאוד ישראלי (עם החן, הגסות, הישירות הברברית ורוחב הלב). הוא סחט מאיתנו פרצי צחוק, העלה על פנינו חיוכים אינסופיים, הרטיט לבבות, ובנוסף (ואני שוב לא מצליח להשתחרר מהמבוכה כשזה קורה, ומנסה להסתיר), ליחלח בסופו את עיני בדמעות של התרגשות.
ובנוסף, מעבר לחן ולהומור, הוא נוגע במאבקם הסיזיפי והלא פשוט של הסובלים מבעיית עודף משקל. וההתמודדות היא במישורים רבים – הבריאותי, החברתי, העצמי מול הדימוי הבעייתי ואולי עוד שאני מפספס למזלי כי אני לא נמנה עם הקבוצה.
ובקיצור, אם לא הובן מספיק – לרוץ ולראות!
ואני יודע שאני בפיגור קריאה, ויש רשומות מתערוכות הרכב בווגאס שממתינות להיכתב, אבל לא יכולתי להתאפק מלהמליץ על העונג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)