היא היתה הבוגרת בין השניים, בקצת. בחצי שנה בלבד. אבל למרות שלכאורה היה ההבדל משמעותי עבורם, כלום לא עצר את ההתלהבות ההדדית.
היא היתה הקטנה בבנות משפחתה. אחות צעירה לשלוש אחיות בוגרות הרבה יותר. בת הזקונים של הזוג. תלתלי הזהב שלה וקיסמה האישי שבו את ליבו. לילות היה נשאר ער, חולם לקפוץ את המרחק הקצר שהפריד ביניהם פיזית - שתי כניסות בשיכון העלוב, ולבלות איתה את שעות הלילה השקטות.
הוא היה הבן הבכור של זוג צעיר. מאוד צעיר. גופו השרירי, גם אם קטן המימדים, בשילוב עם הלהט והנחישות שהפגין המיסו את לבבה הצעיר.
אפשרויותיו היו מוגבלות, אך הוא חלק איתה את רכבו הצנוע. מאפשר לה לעשות בו שימוש כבשלה, מגלה נדיבות ורוחב לב. והיא החזירה לו אהבה, חמה ושובת לב.
אך כמו הרבה סיפורי אהבת בוסר, נאלצו הזוג הצעיר להיפרד, וללכת אחר גורלם ומשפחותיהם. ומאז לא התראו ולא שמעו מה עלה זה בגורלו של זה. ולולא שאיפות ההנצחה של כמה מהמעורבים האחרים בפרשה, היא היתה נשכחת לעד, ולא היה עולה בידי לחלוק איתכם את הסיפור הקסום ההוא, שהד זכרונו עוד עומד לנגד עיני.
ובאופן מפתיע, לסיפור יש המשך בלתי צפוי. אז מי שסקרן, מוזמן לפה.
תודה, ואיחולים לבשורות טובות תמיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)