הסיטואציה הזמינה תכנון לטיול ארוך, כשכולנו מצליחים לפנות שבוע בחסות חג מתן תודה שנחוג כאן בסביבותינו. התכנון המקורי היה להתארגן להופעת הפתעה בחגיגה משפחתית בקנדה, לרגל אירוע מיוחד שנחוג שם בהרכב גדול.
רק שהטיסות היו יקרות מעבר למה שתכננו, ובחלוף הימים עלו המחירים אף יותר. אז התוכנית נגנזה והוחלפה בטיול פארקים גדול בסביבתנו הגיאוגרפית – דרום מערב ארה"ב. יש בסביבה הרבה מאוד אטרקציות (כפי שתיווכחו בהמשך), והרעיון של להיכנס לאוטו לסיבוב של 6 ימים מרתקים קסם מאוד.
רק שכמו קנדה, הסימנים לא נראו טוב. ככל שהתקרב המועד, התרבו התחזיות שצפו לנו מזג אויר חורפי וסוער שאיין לקלקל את כל התכנית. ואכן, ביום שבת שבו תכננו לצאת היו כאלה גשמים שלא יכולנו לחשוב בכלל על נסיעה ארוכה שכזו. אבל בראשון נראה היה שיש סיכוי לשיפור. שינוי קטן נקבע, והוחלט לא לנסוע ליוטה ישר, אלא להתקדם לכיוון לאס וגאס, ומשם להחליט עפ"י התחזית עם להמשיך מזרחה לכיוון אריזונה היבשה יותר, או צפונה לכיוון יוטה הקרה יותר.
כמובן שהייתי הדילמה המוכרת – האם להקדיש מספיק זמן למקומות מסויימים, מה שנקרא "טיול עומק" או טיול רוחב, של היכרות עם כמה שיותר, ודגש על היותר מעניין. מכיוון שיש באמריקה עוד המון שלא מוכר, הבחירה היא על טיול רוחב. מתישבו, אחרי שנלמד מה מלהיב, נחזור להצצות מעמיקות יותר.
לא אתאר את הכל, אבל יצא שרוב הטיול היה אמנם קר, ולפעמים קפוא ממש, אבל הסופות היו בסביבתנו אבל לא ממש נגעו בנו. השרשרות שלג שרכשתי ליתר ביטחון לא נדרשו (למזלי, כי לא התחשק לי להתעסק איתן), ואפילו השלג שנשאר במקומות שאליהם הגענו לא עצר בנו מלהתקדם לפי התוכנית.
אז בקצרה: ביום הראשון לפחות ביקרנו ביקור מעמיק ומוצלח בסכר הובר העצום והמרתק, ביום השני נסענו צפונה לכיוון יוטה, הצצנו בפינה רחוקה שלא היינו בה בפארק ZION, המשכנו בדרך יפהפיה שחוצה את הרכסים בשלג עמוק ויפהפה, מוותרים על נקודת עניין קטנה בדרך אבל מרוויחים מבט קפוא בברייס רגע לפני השקיעה, ביום השלישי תכננו על מקום מסויים במונומנט של מדרגות אסקלנטה, אבל מכיוון שהדרך הלא סלולה היתה במצב גרוע, שינינו וחצינו בדרץ מדהימה בתוך וסביב הפארק הלאומי קפיטול ריף. היום הרביעי הוקדש לפארק ארצ`ס (הקשתות) היפהפה והקפוא, שוב ניצלים מסופת שלגים אימתנית שאיימה לתקוע אותנו במלון ללא יכולת לזוז, ועברה באלגנטיות מסביב. היום החמישי התחיל בהצצה של כמה שעות לפארק הענק קניונלנדס ונסיעה הלאה לכיוון הבית דרך עמק המונומנט וערב בעיר פרסקוט. ביום השישי (שזה מחר) מתכננים סיור מעמיק יותר בעיר שאהבנו (פרטים כאן) וסגירת המסלול בנסיעה ארוכה ורצופה הביתה.
סה"כ טיול ענק, כ-3200 ק"מ מדהימים, קצת הליכה במסלולים קצרים לתצפיות בנקודות קריטיות, תרגולת נהיגה לבת לקראת הטסט, שפע צילומים והרבה הנאה. ותודה מיוחדת לחברים ששמרו לנו על הכלבה J
כמובן שאין סיכום נוסף לשבוע הזה, ופירוט המקומות יגיע בנפרד, עם צילומים מתבקשים של היופי הפראי המקומי. אבל מקווה שעם הרשומה הזו ועם הקדימון שהעליתי מהדרך, פתחתי לכם את התיאבון.
שבת שלום, חברים
ולמעוניינים בפרטי המסלול - בהקשה על המפה שלמעלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)