כרימון
כללי
בסופ"ש הקודם ויתרתי על הדיווח השבועי לטובת עדכון על המשלוח שהגיע מהארץ, ושימח וריגש אותנו בכיף. חוצמזה, העמסתי אתכם הרבה מהרצוי ברשומות של תמונות מתערוכת SEMA, אז עצרתי קצת.
אז בקיצור, להלן עיקרי העניינים של השבועיים האחרונים:
סידור המשלוח מהארץ העניק לנו לא מעט התעסקות, יחד עם הרבה רגעי כיף. לפגוש את הכלים, הספרים התמונות והמזכרות היה כיף גדול. זה זרק אותי לזכרונות נוסטלגיים, שעליהם סיפרתי כאן כבר לא מעט (ובטח יהיו עוד).
חוצמזה, דווקא השבוע קלטתי שיש מין שינוי בחיי. המון שנים שאיני צופה ממש בטלביזיה. ככה, מדי פעם כן, בתוכניות נבחרות. אבל אי אפשר לומר עלי שאני צופה ממוצע. שבועות היו חולפים מבלי שטרחתי להדליק אותה. אבל לפני כחודש התעקשה הליידי על רכישה של מכשיר חדש. המכוער הישן היה נראה נורא בסלון שלנו. אז קנינו אחת חדישה, שעמדה לא מופעלת כשבועיים. כשהזמנו טכנאי בגלל תקלה, הוא גילה לי את עריצי ה-HD. ופתאום מתחשר לי לצפות: בספורט, בנשיונל ג`יאוגרפיק, בתוכניות בישול, בערוץ ההיסטוריה. זה מפתה למדי באיכות הזו. מעניין אם ואיך זה יתפתח.
ולתמונה שבפתיח – בארץ היו מוכרים לי שני זני רימונים – האדום כהה, היפה והחמוץ מאוד (כזה שיש בגינת אבי), וזה הורדרד, המתקתק ובעל הטעם העיצי במקצת. ובכן, הליידי הביאה מהפרסי האיזורי רימונים שונים. הם אדומים כהים ויפים, אבל גם מתוקים וטעימים מאוד. ואפילו לא השאירו לי ידיים צהובות אחרי הקילוף והגירעון. ומכיוון שהם מאוד יפפים, עשיתי להם "בוק":
השבוע הקרוב תכננו לנסוע לטיול גדול. רק שזרם אויר קר מכיוון הקוטב מביא כמויות רבות של גשם ושלג, וזה ממש לא מתאים לטיול. אז נחכה עד יחלוף זעם, ונראה איך יצליח לנו להתארגן בהמשך השבוע הזה, לקראת חג מתן תודה הממשמש ובא. מבטיח לעדכן.
בבלוגיה:
שבועיים הם לרוב יבול רשומות גדול אצלי. והפעם היה אף יותר, כי העליתי לא מעט רשומות מתערוכת SEMA (שלא סיימתי לדווח על כל הרשים, וכבר תערוכת LA בפתח). אז להלן סיכום הפעילות פה:
- סיפור גדול – המלצה על הסרט הישראלי המרגש והמקסים
- שלל רשומות מתערוכת AAPEX ו- SEMA – הקדמה, רשמים כלליים, אופנועים, אקזוטיות
- פגישה חוזרת – עם הספרים, האלבומים וארגז המזכרות הנוסטלגיות
- סלט סלק – שיחזור טעמי הילדות בסלט הטעים
- אהבה ראשונה – שלל האלבומים החזירו אותי לסיפור ילדות מתקתק
- החתולים שלי – רשומה שחיכתה לאלבומים, כדי שתכיל את התמונות של תולי האהוב שלי
בענייני ספרים
עדיין ממשיך ומתקדם יפה עם דיואי, החתול המקסים מהעיירה הנידחת באיווה. ממשיך ונהנה 
ועוד
אין עדיין עוד, אבל מקווה שיהיה כשנצא לטיול הגדול.
סופ"ש נעים ושבת שלום לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)