תמונת עץ השזיף (ככה גילו לי פה בעבר), שמצמיח פירות קטנים ומבטיחים ישר מול חלוננו
השבוע היה אינטנסיבי למדי בכל מישורי החיים, ככל ששגרה יכולה להיות אינטנסיבית. ברקע כמובן היה יום השואה, שאמנם לא מורגש כאן כמו בארץ, אבל חדר להווייתנו דרך התקשורת שאנו צורכים ושמר אותנו שותפים לחוויה. אז להלן הסיכום הרגיל:
משפחה וחברים:
כרגיל, את הבן בקושי רואים. אבל במפגשים המזדמנים, ובין העימותים הרגילים, מתחילים לזהות סימני בגרות. לא תמיד זה מה שרציתי, אבל זה הוא. וכן, יש בו המון קסם 
.
.
בסופ"ש, ביוזמת הבת, יצאנו עם חברים לטיול מתענד שני בשמורת הפרגים המדהימה, ובסביבתה המדברית הפורחת. יופי של נופים, פרחים וצילומים הניב הטיול הזה.
גם בראשון יצאנו לטיול קצר יחסית, לתפוס רוגע מול האוקיינוס.
עבודה
ביום שני הגעתי למפעל ליום נוסף, שהתרכז בלתמוך באחד המנהלים שהתקשה לעמוד במשימות השוטפות. הרבה דברים ראינו, אבל המסקנה גררה תגובה החלטית חיובית שקיצרה בשבוע סיומו של פרוייקט שיביא ללא מעט רווחה לכולם. גם יתר הפעילות היה מוצלח, והתוצאות מרמזות שאנו בכיוון הנכון.
בבלוגיה:
טיולי הסופ"ש, יחד עם השלמות משבוע קודם, הניבו יבול רשומות גבוה מהרגיל – 4 רשומות תוכניות (שוב בלי לספור את הסיכום השבועי הרגיל). יש לי בקנה עוד לא מעט דברים שהתחלתי לכתוב, אבל אני מנסה לרסן, כי לא הייתי רוצה להגזים ולהמאיס את עצמי כאן עליכם. בכ"ז, 4 בשבוע זה גבול עליון לרשומות מהסוג שלי, כך אני מרגיש. אולי זה בכלל מין תגובה לשיתוק המילולי שתקף אותי בהקשר ליום השואה. לא ברור. אז מה כן פורסם:
סאן לואיס אוביספו - סיכום במילים ותמונות של טיול יומי לעיירה הצפונית היפה
שוב אצל הפרחים הכתומים – סיבוב שני, מרשים אף יותר, בשמורת הפרגים הכתומים של קליפורניה. ותשומת הלב לצילום זיכתה אותי בבול התמונה הנבחרת המחמיא.
פינה מדברית – שמורה מדברית קטנה בסמוך לפרגים, עם סביבה צמחית אופיינית ויפה בתקטפת החגים
החוף של Leo Carrillo – פינת חוף יפה, לא רחוק מהבית
כתבתי כבר טיוטת רשומה בנוגע לימים הלא פשוטים של התקופה הזו, שכוללת את יום השואה (שהשאיר אותי נטול מילים), ויום הזיכרון שחונק אותי כמו תמיד. בינתיים זה מבולבל קצת יותר מדי, ואין לי מושג אם אני רוצה לפרסם את זה, או אם יש לי כוח לתקן או לשנות. נראה.
ובענייני ספרים
לא, לא סיימתי עדיין את הספר שאני קורא, למרות ההנאה ממנו. פשוט לא מספיק לי הזמן, וגם ככה אני מקצץ באכזריות לא בריאה בשעות השינה.
אבל השבוע שברתי (שוב) תענית רכישות מתמשכת. הבת ביקשה את "יומנו של חנון" באנגלית. נכנסתי לאתר המשומשים המועדף עלי, והזמנתי לה. אז גם לא הצלחתי לעמוד בפיתוי, והוספתי מתוך ה-wish-list, שלושה (במחיר מצחיק של $3.98 לאחד):
· DEWEY של Myron Vicki
· Girlfriend in a Coma של Coupland Douglas
· The Best Thing That Can Happen To a Croisant של Tusset Pablo
אין לי מושג מתי בכלל אגיע אליהם, כי מלאי הספרים שלי מתקרב מאד לגבול המביך של 10 שנות קריאה, ובקצב היורד זה יעבור את זה בטוח..
אין עדיין תוכניות סדורות וסגורות לסופ"ש הנוכחי. אולי קפיצה לפארק הלאומי של עצי הג`ושוע שפורחים עכשיו, אולי למקום אחר, ובטח קצת לנוח. גם זה דרוש בהחלט.
אז לסיום, יחד עם ברכה להמשך סופ"ש נעים לכם, וסופ"ש מהנה לי, קבלו כמה תמונות נוספות מהחצר, כשעץ ההדר מבשם לנו בפריחתו את חדר השינה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)