כבר סיפרתי שהשבוע היה אינטנסיבי למדי, והשאיר אותי בלי יותר מדי כוחות ליותר מדי פעילויות. אז ערב שישי היה שקט יחסית, כצפוי. במיוחד כשהבת בילתה את הלילה במסיבה, והבן עבד עד מאוחר.
בבוקר קיבתי שיחה מוקדמת בבקשה לאסוף את הגברת, שפיתחה בלילה קצת כאב בטן. יצאתי לבוקר של שמש נעימה, אור נעים ויום מענג. נסעתי לקחת אותה, כשאני מתענג על הדרך ההררית הזו שלצידה חוות סוסים ופריחה בעיצומה (עדיין).
כשחזרתי, בדקתי באור של בוקר מה שלום השזיפים שמול החלון. נראה שהם מתפתחים באמת יפה:
חזרתי ואספתי את האישה לסיבוב באותו איזור יפהפה. נסענו להציץ על אגם מקומי שנחבא בין ההרים, וסביבו ציבור בתי כפר ונוף פסטורלי. לא, לא צילמתי. ויתרתי על ההנאה והדחף לטובת שלום בית
אבל אחת בכ"ז הגנבתי:
את הסיבוב ההררי סיימנו במין פאב דרכים שמהווה מקום מפגש להמוני רוכבי אופנועים ומכוניות ספורט. אותו באר נמצא בתחתיתו של קטע דרך מפותל במיוחד, שמהווה מסלול נסיעה ורכיבה אתגרי מוכר (בחסות ובסיוע המשטרה). כי ממילא לא ניתן לנסוע בפיתולים דרמטיים כאלה מהר ממש, וזה בעיקר מיומנות של הנהג/רוכב ויכולות הרכב.
כאן כבר לא יכולתי להתאפק מלצלם את הנוף המוטורי והאנושי המקסים הזה, תוך כדי ניהול שיחות מזדמנות עם כמה מהוותיקים במקום. אז להלן אוסף מיבול הצילומים:
הכלי הזה נחשב לא זול (כ-16000$) ומשלב מעט מהביטחון שברכב בעל 4 גלגלים עם החוויה של רכיבה חשופה בדומה לאופנוע:
הצצנו בתוך אותו פאב, שנראה שידע ימים טובים אף יותר. הקירות מלאים בצילומי כוכבים שנראה שעברו במרום ונהנו משירותיו מתישהו, בעבר הקרוב יותר או פחות:
המשכנו לכיוון הבית, כשבדרך החלטנו לעשות גיחה לחנות הספרים המשומשים שצמודה לספריה, עליה כבר סיפרתי יותר מפעם (כאן, ולפני זה גם כאן). טוב שלא היגעתי עם הרשימה כי בטוח שהייתי יוצא בידיים עמוסות ובמצפון עמוס גם. היה נחמד לראות שהם יישמו את המלצתי ופתחו לליקוט גם את המחסן. להלן תמונות מהמחסן:
משם יצאנו חזרה הביתה, עם שני פאזלים של 1000 (חצי $ לאחד). נשנשנו משהו בבית וחיכינו לטלפון מחברים לתיאום ביקור בבית אותו הם מקווים לרכוש (אם יאושר כל התהליך המסורבל שבסופו ירכשו את הבית בחצי ממחיר השיא שלו שלפני כ-4 שנים).
יצאנו והיגענו לבית הענק, שממוקם מול הקניון היפה בו טיילנו לפני כמה שבועות יחד. הנוף מדהים, והבריכה שממוקמת ישר מולו בטוח שתסב הרבה כיף לצעירים. וגם למבוגרים .
מלבד הסיור המשותף והשיחות הכלליות (בעיקר בנוגע לבית ולפוטנציאל שלו אחרי שיפוץ), צילמתי גם את הנוף ואת הפרחים שבגינה. את האיזדרכת שפורחת, הראשונה שראיתי כאן בקליפורניה, לא צילמתי, אבל עדיין יש מה להראות:
חזרנו לא מאוחר הביתה, ישר לשידורים הישירים של פלייאוף ה-NBA ולעיון כאן בבלוגייה במקביל. והשארנו מספיק מרץ ליום מרתק למחרת, אבל על כך בנפרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)