בסופ"ש הקודם, אחרי שבילינו ברוח קרירה במדבר ובגבעות הכתומות, מזג האוויר הלך והתקרר, הרוחות התחזקו והשמיים התכסו בעננים שבאותו לילה המטירו כמויות יפות של גשם. זכרתי שבשבוע האחרון יצאה הבת עם אותם חברים לטייל בחוף יפהפה, והרעיון של צפיה בים הסוער עורר בי את החשק לצאת קצת.
אז יצאנו, ובחרנו מסלול שונה מבד"כ, שחוצה את ההרים של סנטה מוניקה, בדרך לחופי מליבו. אף פעם לא נסענו במסלול הזה, ומידת הפיתוליות שלו הפתיעה אותנו. (מוזמנים ללחוץ על הקישור ולהגדיל ולהבין קצת איך נראית הדרך). זה ממש מסלול סלאלום, שעובר דרך בתים מדהימים ביופיים ונופים עוצרי נשימה.
אז עצרתי בדרך לצלם את הנוף, וכמה פרחים שנמצאו:
הגענו לחוף, החנינו, ויצאנו לסלעים לשיטוט ברוח הקרירה. הנוף הסלעי יפהפה, השמיים המעוננים והאוקיינוס הגלי היו מרהיבים. אמנם זו לא סערה ממשית, כי בכ"ז לא קוראים לו "השקט" סתם, וזה לא דומה לסערות בים התיכון "שלנו", אבל גם יפה:
מעלינו חגו שחפים, שלא הצלחתי לצלם, ובמים, די רחוק, שחו כמה דולפינים, שבקושי הצליח לי לתפוז תמונה של קצה הסנפיר. מקווה שתצליחו לראות. אבל זה בהחלט מרגש:
עשינו סיבוב ברגל בחוף, כשאני מצלם כמה פרחי חוף צרובי מלח, חלקם זעירים ואחרים ענקיים ממש:
אח"כ המשכנו עוד כמה מאות מטרים למזללת חוף, לנשנש ערימת קלמארי מטוגנים וטובים, וחזרנו הביתה. בהחלט סיבוב נחמד למוצאי סופ"ש פעיל למדי.
סופ"ש נעים לכולם
ואם שמתם לב, אפשר להגדיל את התמונות
ואם שמתם לב, אפשר להגדיל את התמונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)