כללי
לא שהיו לי הרבה מידי תוכניות להשבוע. אבל מ שהיה התנהל שונה (כפי שרובכם כבר יודעים).
אז יש מה לספר מעבר למה שידוע:
הסופ"ש הקודם:
עשיתי
ממש מעט. ביליתי עם הכלבה, אכלתי בקושי, שוב לא מצאתי דירה, ובעיקר ביליתי
כאן. לא מצליח להיזכר במשהו מיוחד שעשיתי. אפילו לטייל לא היה לי חשק.
הפעם היחידה שיצאתי מהבית, מלבד לקחת ולהחזר את שישי לדוגי-סיטר, היתה
לפגישת עבודה עם חברה של ליידי D, לבדוק אפשרויות לעבודה יחד. מלבד העניין של העבודה, היה נחמד לשוחח לא מעט, ולגלות שהיא בחורה מעניינת כמו ששמעתי קודם, והכרתי רק שטחית.
אח"כ:
השבוע
המשכנ בתנופת השינויים, אלא שמסיבות של סדר עדיפויות נדחקו לימים האחרונים
של הפרוייקט. יפה לראות שינויים משמעותיים קורים לנו מול העיניים.
ושוב,
פרט לזה באמת לא היה הרבה. אולי חוץ מערב אחד שנסעתי לא רחוק למסור את
הדיסק החיצוני לתיקון, זה שעליו יש המון חומר ותמונות שלא בטוח שיש לי
גיבוי נוסף. מחזיק להם אצבעות שהתקלה מינורית והכל יחזור בשלום.
בבלוגיה:
טוב,
פה היה עיקר האקשן. במסגרת השבוע המוקדש לבעלי חיים, הספקתי להעלות סיפור
מצמרר למדי, ושרביט חדש בנושא, בו סקרתי את חיות המחמד שהיו לי לאורך
השנים, משאיר להמשך את הסיפור על הכלבים וזה על החתולים, שוכח את היונים
שגידלתי ואת השרקנים שהיו לנו למשמרת לחודש בערך.
אבל
ביום שלישי, אחרי שהעליתי את השרביט ונכנסתי למיטה, התחלתי לעכל מה קורה
בבלוגיה ולכעוס ממש. זה לא רק התקלות האיומות, התגובות המושהות, הודעות
התקלה, היעלמות טקסטים וכיו"ב מפגעים אינטרנטיים, העלו לנו על הראש את
השטות התוססת החדשה בפס הגלילה. אז קמתי מהמיטה ב- 2:00 בלילה, וכתבתי
הודעה פה ובפורומים, שממנה התפתחה שביתת אזהרה ומחאה, שלשביעות רצוני תפסה
תאוצה טובה וביום חמישי השבתנו את רוב הפעילות, כשרשומות חדשות בקושי
מועלות.
אז
כל התוכניות שהיו לי השתבשו. במקום להמשיך ולהעלות חוויות מהטיול לסאן
פרנסיסקו (לפני שאואשם בשכתוב ההיסטוריה), לכתוב על החתולים שליוו את חיי,
והכלבים שגם הם היו ועודם חלק מנוף משפחתנו), התעסקתי פה בענייני הבלוגיה.
אבל, לשם הסדר, אלו הרשומות שהעליתי בכ"ז:
- על ה- Freeway – סיטואציה עצובה בנוגע לחיות מחמד והפקרתן על האוטוסטרדות.
- שרביט חיות המחמד שלי – עוד שרביט שמצטרף לשרשרת של התקפי שרביטיס, שמעלים לי זכרונות ילדות.
- התקלות בתפוז וקריאה לפעולה – כשהכעס מתגבר למול לא מעט איוולת.
- הכנות לשביתה – הגדרת המטרות, השיטה, המגבלות..
- ההכרזה – השביתה יוצאת לדרך
- סיכום השביתה – מה יצא מזה..
ובענייני ספרים
התקדמות מינורית וצנועה עם הכל מואר. אם לא היתה כאן מהומה כזו, אני מניח שהייתי מתקדם יותר. או כותב יותר...
ועוד:
לא, עוד אין דירה. אבל יש סימני התעוררות בשוק. אז אולי?
בנוסף,
את הערבים שלי הנעימה התרבות הישראלית בגירסה טלביזיונית. באופן כללי, אני
לא צורך הרבה תרבות ישראלית שמעבר לבלוגיה כאן (וזה הרבה, תודו) וספרים
כמובן. לא עיתונות מקוונת, לא מסיקה, לא תוכניות טלביזיה וסרטים. אבל יש
יוצא מן הכלל - נתפסתי השנה, אחרי שנתיים של ניתוק, לכוכב נולד. נזכרתי כמה
אהבתי בעבר לראות איך משום מקום צומחים הכשרונות, מתפתחים מתוכנית לתוכנית
והופכים לזמרים ראויים. כמה משמח אותי שאוהד שרגאי, שמצא חן בעיני מההתחלה
(כי מי בוחר לאדישנים את "שרה יודעת לשחק אותה"?) אבל לא ציפיתי שיגיע
רחוק. ותענוד לראות את ההפתעה. ודיאנה כמובן, שריגשה אותי עד דמעות עם
"לבכות", של קליינשטיין, ועשתה לי צמרמורת עם "תמיד אהבה". מקסים לראות איך
היא לא באמת מודעת למה שיוצא לה, ותמיד מופתעת מהמחמאות. נהדרת!
חוצמזה,
יש לי גחמה חדשה - הבת נסעה לארץ ולקחה איתה את מצלמת ה-SLR שלה. אמנם יש
לי את הקנון המיניאטורית, אבל כבר התרגלתי ליותר טוב. אז התחלתי לברר קצת
בנושא מצלמה טובה. אולי אפנק את עצמי (ואנדנד לכם בבקשת עצות..). מחר אלך
למשמש קצת את הסחורה..
וחשוב לפני סיום
לבן הגדול יש יומולדת היום. ושוב, בפעם השלישית ברציפות הוא בארץ ואני רחוק ממנו כאן. תיכף ארים טלפון, אבל זה עצוב לי. שוב.
שבת שקטה ושליווה לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)