לפני
שנתיים, אם אתם זוכרים במקרה, סיפרתי כאן שנאלצתי להוציא רשיון נהיגה.
לצורת העניין גם נבחנתי בתיאוריה (פאדיחה בפני עצמה). במבחן התיאוריה ההוא
(או השני, או השלישי) היתה שאלה שגרמה לי להרים גבה. השאלה התייחסה לעונש
המקסימלי האפשרי על עבירה של הפקרת חיית מחמד עם האוטוסטרדה. האפשרויות
היו: א-1000$ קנס, ½ שנת מאסר, שילוב של השניים. (מוזמנים להציץ בעמוד 69
של המסמך שמקושר)
לא
שהיה לי הרבה זמן שם בבחינה, אבל עצם השאלה המוזרה וההתייחסות אליה במבחן
הזה, היתה קצת מוזרה בעיני. קודם כל, הרעיון של הפקרת חיית מחמד על
האוטוסטרדה נראה לי מחריד ממש. פעולה קיצונית של בגידה ביצור שלקחת מתישהו,
שככל הנראה היה חמד אליך, שאהב אותך בדרכו הטוטאלית. גרוע הרבה יותר אפילו
ממקרי ההפקרה הרעים בשעריהם של קיבוצים, כפי קורה לא מעט בארץ. זה לסכן
במודע, שלא לומר להוביל למוות די בטוח של אותו הכלב האומלל על הכביש.
בנוסף, זה כמובן מסכן את משתמשי הרכב, שבתאונה שכזו ימות הכלב האומלל באופן
די מיידי, אבל אולי יגרום בדרך לפגיעה מסוכנת בנוסעי הרכב הפוגע, עד כדי
גרימת מוות גם להם. ואולי אפילו לתאונת שרשרת.
עוד
חשבתי, שבטח זה קורה פה מידי פעם, למרות הזעזוע הטבעי שלי ושל השלטונות
מהעניין. ולכן נקבע עונש מרתיע לעבירה הזו. מרתיע בהחלט – הן הקנס והן
המאסר. וברור שכל נהד שלומד לתיאוריה, הופך מודע לעניין. כך שזו בהחלט
הרתעה אפקטיבית.
לפני
כמה ימים נזכרתי בצער באותו הסעיף שבחוברת התיאוריה. זחלתי לאיטי בפקק
שגרתי במערכת האוטוסטרדות המפותחת של איזור לוס אנג`לס. התכווצה לי הבטן
כשחלפתי לצידה של גופת כלב שחור ויפה, שהיה מוטל בסמוך לגדר ההפרדה. לא ברור
איך המסכן הגיע לשם, אבל המחשבה האיומה שננטש על הדרך היתה מחרידה.
אבל
חוויה נוספת נצרבה לי בזיכרון ומסרבת להרפות. ביום שני האחרון נסעתי מוקדם
לעבודה. לא היו פקקים והתנועה זרמה חלק במהירות – 6 נתיבים שועטים בכ-110
קמ"ש. אני הייתי על נתיב החמישי מימין, כשקלטתי שעל הקו המקווקו משמאל לי,
ביני לבין המסלול השישי, רובץ פודל לבן, מלוכלך למדי בפיח שחור, מביט
בעיניים שחורות לתנועה השועטת לכיוונו וחולפת במהירות לידו. המסכן נראה
משותק בבעתה מהסיטואציה, לא זז אלא בוהה. חלפתי גם אני לידו, לא יכול אפילו
להאיט (מה הטעם, רק מסוכן), אבל המבט השחור התמים הזה שלו, לא מרפה ממני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)