הביקור בשמורת הקשתות, ה- ARCHES, היווה את שיא הטיול שלנו. גם בגלל שהיא הרחוקה ביותר מהבית, וגם בגלל מה ששמענו עליה, שהיא מיוחדת ומרתקת במיוחד. שני דברים העמידו את הביקור הזה בסכנת ביטול – הראשון היה הכוננות לשיבה מהירה הביתה בגלל אילוצים של החברים ששימשו לנו כדוגי-סיטר ואירחו את שישי אצלם; השני היה מזג האוויר שבערב הקודם איים לתקוע אותנו ביישוב הקטן כי סערה גדולה שהיכתה בסולט-לייק-סיטי איימה להגיע לסביבה ולכסות את הכל בשמיכה לבנה ומאוד עבה של שלג.
בבוקר קמנו, מציצים מהחלון לגלות שבקושי פתיתים מעטים טרחו לרדת, שהשמים כחולים ושהשמש מאירה באור יפה (ומתעתע, כפי שהתגלה לא הרבה דקות אחרי). במסעדה סמוכה למלון אכלנו ארוחת בוקר אמריקאית (מגעילה, נוטפת שומן וסוכר לרוב), ויצאנו לכיוון הפארק האמור – כשעה נסיעה.
ביקור קצר במרכז המבקרים, הצטיידות במפה שעליה סימנה לנו האחראית את כל הנקודות שאותן כפי שציינה "לא הייתם רוצים לפספס". ומשם יצאנו, לכמה שעות של נסיעה, עצירות, הליכות קצרות (יותר או פחות), צילומים, והנאה משלל המבקרים הרבים שהיו שם חוץ מאיתנו, ששמרו על המקום כמונו והראו לנו שיש אפשרות לטיול בלי צפיפות, רעש ולכלוך.
קצת קרע על המקום – הפארק הזה, כמו האחרים בסביבה, הוא חלק מרמת קולורדו, איזור של סלעי משקע (אדומים, כפי שראיתם כבר) שנשחק ונשטף, והותיר נוף מצולק ויפהפה. בחלק הזה שמהווה את פארק הקשתות, תהליכי הבליה הותירו גושי אבן אדומים שחלקם נשחקו באופן שהותיר קשתות של אבן. ויש באתר מאות רבות של קשתות נגישות לציבור בטיול.
נכון, לא הלכנו בכל המסלולים, לא ראינו הכל, אבל היה נהדר. אז כדי שלא אעיק במילים מיותרות, להלן אוסף צילומים שופע, שפשוט התקשיתי לדלל ממנו:
הקשת הגדולה מכולן, עם מפתח של כ-90 מ'
בהמשך, נוסעים ומציצים לעוד פינות ועוד נופים מהממים:
הסלע המפורסם הנראה כעומד ליפול, ועוד רשמים מהליכה קצרה בסביבתו:
ולקראת היציאה, מבט לפינה שלא סומנה, אבל התגלתה כמהממת ביופיה:
בסיום, נפעמים ומרוגשים, הרמנו טלפון לחברים ששומרים לנו על שישי. לשמחתנו הבנו שאין סיבה להזדרז ולחזור הביתה. אז החלטנו להעביר את הלילה בעיירה הסמוכה – מואב (Moab). העיירה הלא כ"כ קטנה הזו, מתפרנסת יפה בעיקר מתיירות, אבל יש בה קצת תעשייה ומיני עסקים שונים. נחמד היה לראות עסקים לא מעטים להשכרת אופני הרים, טרקטורונים וציוד טיולים, עסקים אחרים של שייט על נהר הקולורדו שעובר בסמוך, מתפתל בין הנקיקים, וכמובן – שפע מסעדות, בתי מלון וחנויות מזכרות. אז עצרנו בסופר מקומי להצטידות בנשנשת, נכנסנו למסעדה סינית (לבקשתה של הבת) ונהנינו מארוחה חמה וטובה, והתנחלנו במלון יפה בסמוך.
בתוכנית ליום המחרת - על בוקר של קפיצת הצצה הפארק קניונלנדס הענק שסמוך (כי אם כבר הגענו עד שם, לא כדאי לוותר) ואח"כ תחילת נסיעה בחזרה. אבל המשך החוויות – בהמשך.
בתקווה לסופ"ש רגוע
קדימון – לעורר לכם חשק לקור
טיול – פתיח כללי
סכר הובר – רשמי ביקור
הדרך והביקור ב-Zion National Park
דרך ההרים המושלגת לברייס ולילה באסקלנטה
מאסקלנטה לנופים של Capitol Reef
בשמורת הקפיטול ריף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)