רגעי הפגישה, בתמונה גרועה והתרגשות עצומה
טוב, אז מה עם עבר קצת יותר מחודש מאז הרשומה האחרונה במדור החודשי הזה. הרי לא מוכרחים ממש לדייק, נכון? ובכן, החודש חשבתי שלא אוכל לכתוב מספיק, כי אהיה עסוק בלארח את הבן (מה שבאמת עשיתי), וגם בעבודה (מה שאכן היה). אבל פרץ יצירתי וחוויות משמעותיות גרמו לי להעלות את רוב הפעילות ברשומות עצמאיות, שחלקן כבר פרסמתי, חלקן בהמתנה וחלקן בשלבי כתיבה. אז המדור הזה, שמלקט את הפירורים שנשארו זנוחים מהרשומות הסדירות, נשאר ריק מתוכן משמעותי. רק שמבט מרוכז באירועי החודש הבהיר לי שיש מספיק "פירורים" לרשומה חביבה, שבכבוד יכולה להשתחל לתור הפרסום הארוך. אז בבקשה (בתקווה שתסכימו איתי עם האמירה האחרונה).
משפחה
החל מאמצע החודש, אנחנו במוד משפחתי מורחב. החייל שלנו הגיע לביקור אחרי שנה וחצי שלא היה איתנו. ופתאום הבית התמלא כמו פעם בצחוקים פרועים ואנרגיות נפלאות שמזמן לא חשנו. כבר כתבתי שבד"כ בישראל, רוב הצעירים פורחים מהקן בהדרגה, כשבאים כל שבת מהצבא, או ח"כ מהמעונות בלימודים בהמשך. ואצלינו זה קרה באחת, באיבחה חדה. וזה היה מאוד לא קל. והנה פתאום שוב הבית כמו פעם, ואפילו שישי קיבלה אנרגיות חדשות יחד עם שלווה מבורכת. כמה כיף לראות אותה ככה שוב רגועה ונינוחה. כ"כ ברור שהוא היה חסר לה מאוד. התמונות של המפגש איתה נקצרו מסרטון וידאו, שלצערי יצא חשוך בגלל השעה והתאורה, אבל ההתרגשות ברורה:
בלוגיה
כמו שכתבתי, יש לי כרגע עוד 6 רשומות כתובות ולא מפורסמות (עדיין). מחכות לתורן בסבלנות. פשוט תפסתי מרץ של כתיבה, ואני לא יכול להפיל עליכם את כל המלאי הזה של שבועיים במכה, כי ברור שזה יכביד. ובהקשר הזה קיבלתי ברכה נפלאה מגל, חברי באמריקה: "שתמיד יהיו לך יותר חוויות טובות ממה שאתה יכול לסכם ולפרסם." איזו ברכה מקסימה 
חוצמזה, נראה לי שהחוויה של התנתקות כמעט מוחלטת לשבוע, היתה לי די בריאה. אני באמת מכור כבד למדי לפעילות פה, ומזל שלא היה אינטרנט זמין, וגם ההחלטה להשאיר את הלפטופ בבית היתה נכונה. אז אפשר היה להנות מכל הדברים האחרים.
אופניים
תכננתי לרכב יותר החודש. רק שמזג האויר שיבש, ואיזו דלקת מינורית בשריר הציקה, ואולי גם סתם עצלנות גרמו לי להיתקע. אבל אולי בכ"ז אתארגן לרכיבה עם אביב מחר. זה היה כ"כ חסר לי איתו.
חוצמזה, מצאתי שתי אפליקציות מגניבות של GPS לסמארטפון החדש, שאיתן אני מתעד את המסלול בדיוק קיצוני (של כחצי מטר), מקבל מידע סטטיסטי, ויכול גם לשתף בקלות בפייסבוק, אם רק אלמד בדיוק איך. אבל זה מאוד נחמד
ספרים
שבוע הניתוק מהאינטרנט עשה טוב למאזן הקריאה שלי. סיימתי ספר עב כרס אחד, וכבר בשלבי סיום של אחד נוסף. כיף! חוצמזה, הנסיעות לעבודה איפשרו לי להאזין לשני ספרים שכבר רכשתי מתוך כוונה לקרוא ממש. אז להלן כמה מילים עליהם:
הירח הקר – ספר מתח אפל המתרחש בניו-יורק שבעידן שאחרי נפילת התאומים, כשצוות חקירה בראשותו של מפקח נכה (מפגיעה באירוע התאומים) מתמודד עם רוצח סדרתי ועלילות משנה מרתקות לא פחות, בעלילה רבת תהפוכות. המלצה על הספר קראתי אצל סיגלית בן-ישראל, והתרשמתי שאהנה ממנו. וככה אכן היה – הוא ליווה אותי במתח והנאה לאורך כל 13 הדיסקים. מומלץ!
יוצאת מהכלים – הספר החביב הזה, ששמו באנגלית Undomestic Goddesds מספר על עורכת דין צעירה ומוכשרת, שהקריירה שלה לחוצה ומבטיחה, רק שבעקבות טעות מקצועית שהיא עושה ושרשרת טעויות משעשעות מוצאת עצמה מועסקת כעוזרת בית. רק שאין לה שום מושג אפילו איך מכינים ביצה. המלצה חמה קראתי אצל סיוון, שכתבה עליו שהוא מצחיק ושנון, קליל ומלא קסם. ואכן כזה הוא היה, מחייך לי את הפקקים וגורם לי לשכוח את קיומם. ובקיצור – מומלץ בחום!
גזענות
ספר אחר שנסחב לי כבר לא מעט זמן הוא "חינוך אירופי" של רומן גארי. אני מניח שאכתוב עליו סקירה מסודרת בסיומו. במהלך החודש עלה נושא הגזענות כנושא החם פה בבלוגיה, וזה גרם לי להבחין באמירה נפלאה בספר שאני חייב לצטט בהקשר הזה:
"הפאטריוטיזם, זו אהבת יקיריך. הלאומנות, זו שנאת הזולת"
כמה תמונות לסיום
התמונות שהלן צולמו החודש, בהרים היפים של סביבתנו. אני מניח שהפרטים על הטיול הקטן שהביא אותנו לשם יועלו לכאן בקרוב, אבל לא בטוח שלתמונות יינתן שם מקום. אז הנה תמונות שמים יפות מאותו ערב:
שבוע טוב ומוצלח, חברים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)