יום רביעי, 8 בפברואר 2012

גלמודה

התמונה מהרשת
קרן אור ערמומית הצליחה לחדוק מבעד לקפלי הוילון ולהעיר אותי בשעה מוקדמת מדי, בערך ב-8:00. אני די מוכשר בלישון, אבל לא מתקרב להישגים המרשימים של יתר בני המשפחה, אז התלבשתי ועליתי לקומה 9 לסיפון העליון, עם ספר, מצלמה ותחושה נינוחה. באולם הגדול היו המונים שמלקטים לעצמם ארוחת בוקר משלל המזנונים שעומדים לרשותנו. אז ליקטתי לעצמי כמה ירקות, כמה פירות וקפה ותפסתי שולחן המשקיף לאוקיינוס הרחב. ככה כירסמתי לעצמי את הלקט וקראתי בהנאה רבה את הספר שהיה עמי.
מכיוון שמדי כמה דקות אני זקוק לאתנחתא קצרה, הרמתי את העיניים מהספר להרגע עם הכחול של האוקיינוס, ולסקור את הנוף האנושי שסביבי. בשולחן הסמוך ישבה אישה צעירה, ספורטיבית למראה אם כי לא נאה ולא מאוד מטופחת, שישבה בפרצוץ רציני עד חמצמץ. היא היתה מרוכזת בצלחתה ובנוף האוקיינוס שממול ולא הבחינה שאני מתבונן בה (וטוב שכך).
נזכרתי ששמעתי פעם על תרגיל שכזה בכתיבה, שבו מתבוננים במישהו ומנסים לנחש (או להמציא) את סיפור חייו. אז ניסיתי לנחש על מה ולמה היא לבד שם. הפלגה שכזו אינה מקום הכי נעים למי שבאים לבד. זוגות מרוכזים אחד בשני, משפחות בעצמן, והרווקות/רווקים מגיעים בזוגות או שלשות של חברים, ומנסים למצוא אחד את השני. הפרצוף החמצמץ רימז לי שיש משהו מעניין שם.
התחלתי לרקום עבורה סיפור חיים דמיוני. היא מאמנת בנבחרת קשתות (עפ"י רמז שקלטתי לרגע ממה שהיה מודפס על קידמת חולצתה, רק שמסיבה מובנת נמנעתי מלהתבונן בעיון), ובעונה זו הם בפגרת חורף. אז היא תכננה חופשה רומנטית עם בן זוגה. אבל מריבה מיותרת ומטופשת בעיתוי רע (מבחינת החופשה) גרמה לבחור לרצות לוותר על כל החופשה. ולעומתו, היא התעקשה שלא לוותר, ויצאה בעצמה ולבד, מתוך מחשבה שזו סביבה טובה לחשבון נפש וניתוק שאולי חשוב בנסיבות.
ככה ניסיתי לרקום לה סיפור, ואני מניח שיכולתי להאריך בו עוד דקות לא מעטות, להעשיר אותו בפרטי פרטים שיסבירו את הרקע בחיים והסיבות להחלטתה הנחושה לצאת לבד. רק שתנועה מהירה מהשולחן שלה ניתקה אותי מהתסריטים הדמיוניים – ילד צהוב כאפרוח בגיל 4 בערך, קיפץ והתיישב בחיקה, ואחריו הגיע איש צעיר וגבוה, עם מבט נינוח ושפת גוף של זוגיות יציבה.
טוב, ברור ששמחתי בשבילה שהתסריט שלה שונה ממה שהמצאתי לה. אבל גם קצת התבאסתי להיווכח, שיכולתי לקרוא אנשים כנראה חלשה ממה שהייתי רוצה לקוות. בסה"כ, נראה לי שזה יופי של תרגיל למתוח את יכולות הדמיון.
המשך שבוע טוב, חברים!

ומכיוון שלא צילמתי אותה, אז התמונה להמחשה - מהרשת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)