לא בדקתי אם בארץ דיברו על העניין, אבל ביום חמישי ארעה תופעה דרמטית בשווקי ההון העולמיים. במהלך של כשעה בערך, איבדה הבורסה של ניו יורק כ-10% מערכה וחזרה לעצמה במהירות, רושמת נפילה דרמתית בכל המדדים ברמה שלא נרשמה מעולם. מניות יציבות וטובות, כשהדוגמה הבולטת היא פרוקטור אנד גמבל (אולוויס לנשים ועוד המון מותגים מוכרים) איבדה כ-30%. מניה נוספת, שכרגע שכחתי את שמה איבדה את כל ערכה, וירדה לערך של 1 סנט. כעבור כשעה התאוששו המדדים במהירות ולקראת הסגירה התייצבו באופן הגיוני יותר.
הבעיה הגדולה בכל הפרשה היא שלא ממש מובן איך ולמה זה קרה. לא ברור אם זו תופעת עדר בלתי מוסברת של סוכני בורסה עלומים, או שזו אשמת מערכות המחשבים ותוכנות המסחר האוטומטיות. הנטיה בקרב הפרשנים (אלו ברדיו, שאותם שמעתי) להפנות את האצבע למערכות התוכנה, שבקונסטלציה מוזרה של אירועים ואי יציבות בסיסית (על רקע המשבר ביוון, ספרד ופורטוגל), גרמו לפעולת שרשרת של הידרדרות אוטומטית בערכים בעקבות הגדרות מסחר כלליות שהוגדרו מראש.
אישית, אני מבין מעט מדי בכל הקשור במסחר בבורסה ושווקי ההון (לצערי). מעט העודפים שלי מצטברים בערוצים סולידיים ככל הנית. למרות שיש לי יכולת עקרונית לזהות מגמות ארוכות טווח ובועות בהתהוות, אני לרוב לא מצליח לחזות מתי הן תתפוצצנה, והן עושות זאת תמיד הרבה אחרי שהגיוני היה להן להתפוצץ.
אבל פה זו לא בועה בהכרח, זו תופעה אחרת, שאם נכונים דברי הפרשנים היא מחזירה אותי לזכרונות מימי הטכניון. ולא, זה לא שהיה לי אז הרבה יותר.
ובכן, בלימודי ההנדסה בטכניון, מתחילים את התואר בלימודים מאומצים של מתמטיקה. בהמשך לומדים איך המתמטיקה הזו משמשת לבניה של מודלים מתמטיים לייצג ולהבין את המציאות. המציאות המכאנית, הפיזיקלית והכימית מקבלת ייצוגים בדמותן של משוואות שמתארות את ההתנהגות של המציאות, מתוך כוונה לחזות אותה ולהכניס בה מעט שליטה.
בהמשך, כשמתחילים להבין קצת יותר, ומנסים לתכנן דברים עפ"י המודלים הנ"ל, מתוודעים למקדמי הביטחון בתכנון. תפקידם של אותם מקדמי ביטחון הוא להתמודד עם המציאות הסוררת, שלא תמיד מתחשק לה להתאים באופן מלא למודלים שקבענו עבורה.
לשם המחשת העניין, אדגים את העיקרון עם מודל המוכר לכל נהג וקשור לשמירת המרחק. כשלמדנו תיאוריה קראנו בספר שמרחק העצירה הכולל של רכב הוא הסכום של מרחק התגובה, שבו הרכב נע עד שהנהג מגיב ובפועל לוחץ על הבלם, וממרחק הבלימה שהינו המרחק שבפועל שהרכב נע בהאטה עד לעצירה. למדנו אז שזמן התגובה הוא כ- ¾ שניה, והמרחק הוא המרחק של הרכב שנע בזמן הזה במהירות המקורית. ואילו, כך למדנו, מרחק הבלימה הינו קבוע. לכאורה, בכדי למנוע תאונות פנים-אחור, היה מספיק לשמור על ¾ שניה בין מכונית אחת לשניה. אבל ההמלצות הינן על 2 שניות, ואף 3. וזאת בגלל מקדם הביטחון שבא לפצות על אי הדיוקים במודל. כי לא תמיד כל הנהגים יגיבו ב- ¾ שניה, רק כי הספר אומר (עייפות, הסחות דעת וכיו"ב), ולא כל המכוניות בולמות באותו המרחק וישנם הבדלים בכלל לא מבוטלים במרחקי הבלימה בפועל בין כלי רכב שונים (כתלות בצמיגים, הבלמים וכד`).
ובכן, המציאות לא תמיד מתחייבת למלא אחר התנאים שהצבנו עבורה. בקורסים המתקדמים של התואר השני, למדנו לא מעט מה עושים עם המציאות ההפכפכה, איך לבנות מודלים טובים יותר, איך לפתור מערכות פחות ברורות וכיו"ב.
ובהקשר הבורסאי שבדיון שלנו – המודלים הופכים מתוחכמים יותר, ועם הזמן גם מתחכמים יותר. ומה שקורה זה שלצורך התחכום מקטינים מרווחי ביטחון והופכים את המודלים למסובכים ורגישים יותר. וזה היה רק עניין של זמן עד שקונסטלציה של אירועים כאוטיים, כאלה או אחרים, יגרמו למערכת להתבדר ולקרוס, ולהוריד את ערכה של מניה כלשהי לכמעט אפס ללא סיבה אמיתית. אין במודלים האלה מנגנוני ויסות תבוניים מרסנים, ואין בקרה תבונית. ועד שלא יהיו מגבלות על השימוש במסחר אוטומטי שכזה, הקירסה הבאה היא רק עניין של זמן. אבל עד אז, בטח רבים יעשו הארבה כסף, ויגזרו קופונים ובונוסים שמנים.
ואלו היו 60 שניות על מערכות מורכבות, בלתי מווסתות ובלתי מרוסנות (מבלי לדעת אם התופעה קרתה באמת בגלל התוכנות ההם או בגלל תופעת עדר כלשהי, שהרבה יותר קשה לי לברבר עליה)
המשך שבוע חיובי ואופטימי לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)