החג האחרון בסידרת הזו, שבה אני מפרט קצת מההיבטים של החג הנוגעים לי כחילוני, הוא חג השבועות. החג הזה, השלישי מתחילת השנה, אבל השני לפי הסדר המקראי, בסדרת שלושת הרגלים, מקפל לתוכו היבטים רבים כמובן, הבאים לידי ביטוי בשמותיו הרבים של החג במסורת.
ומכיוון שאני מחפש את מה שידבר אלי ואל צאצאי החילוניים, שהאמונה באותו אל שמדברת לרבים זרה לנו, ראוי שאתבונן שוב למהותם של הערכים אליהם החג מתייחס ואמצא את נקודות ההשקה הרלוונטיות. ובמקרה של החג הזה, אני מתחבר להיבט שבא לידי ביטוי בשמו של החג כחג הביכורים וכחג הקציר.
בצדק הפכה ההתיישבות העובדת, הקיבוצים והמושבים את החג הזה לחג שמחתם הגדול. אבל יתר תושבי הערים, ואנחנו בתוכם, לא חשים באותה רוח חג שמצויינת כ"כ יפה בתהלוכות חקלאיות ססגוניות, ובשירי מולדת צוהלים. וגם החגיגה החביבה בגן, עם הטנא המלא (זוכרים שהיה כזה?) כנראה נשכחה בשנים שאחרי, אם בכלל הבינו כולם שציור הטנא מקרטון על הקיר עם כמה עיגולים של נייר צבעוני אמור לייצר משהו חקלאי.
האמת, יש לי הרגשה שיותר מדי תושבי הערים, במיוחד הצעירים (שאל אלו שלי אני מכוון את סדרת הזו) לא באמת יודעים מה מקורו של המזון אותו הם צורכים. תיעוש היתר הביא לכך שמזון שלא מוגש עטוף בניילון נצמד שקוף על מגשית קלקר, לא נחשב לראוי למאכל.
לא בטוח שבמשאל אקראי, ידעו כל הצעירים שהעוף אותו מלקטים ממגשי הסופר, כשהוא ערום, וורדרד ובתנוחה עוברית צפופה, או עטוף במשחה אדמדמה ישירות לגריל, היה פעם תרנגולת מקרקרת עטורת נוצות שהתרוצצה ברחבי הלול (אם נתנו לה).
לא משוכנע שכולם יודעים שהחלב הלבן (אם הם בכלל צורכים כזה במצבו הלבן ונטול הטעמים) יצא מעטיניה של פרה. ושהגבינות הם תוצר של אותו חלב מאותם עטינים.
ובעניין הירקות והפירות המצב לא יותר טוב בהכרח. כמה מובן מאליו שהגזר היה פעם תקוע באדמה, שהחסה הינה צמח הגדל על האדמה, ואבוקדו על עץ. וסלט, אם הם טורחים לאכול כזה, לא מגיע בשקית או מגשית כשהוא חתוך ומוכל לספוג רוטב מוכן.
אולי לרובנו המבוגרים ההקשר מיידי וברור, אבל זה שהלחם המגיע הביתה פרוש בשקית, היה פעם בצק, שהיה לפני-כן קמח, שנטחן מגרגרי חיטה שנקצרו ונדושו והופרדו מהמוץ – זה לא בהכרח מובן וברור.
לכן ראוי מבחינתי להתמקד בהיבט הזה של החג, של להבין איך ומאיפה מגיע המזון שלנו, להעריך את טריותו, להבין את דרכו הארוכה לצלחת, ולדעת שמישהו עמל להוציא אותו מן האדמה או לקטוף אותו מהעץ. והחיבור הזה, עבורי, הוא מהות החג, לאחר שמורידים ממנו את ההיבטים האמוניים והדתיים.
אז שיהיה לכולנו:
חג קציר וחג ביכורים שמח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)