אין הרבה ספרים שגורמים לי לרצות לנוח קצת אחרי קריאתם. בד"כ אני בוחר
את הבא כבר לקראת הסיום. עכשיו אני בוהה במדף הספרים הגדוש מתחבט בבחירה.
היום אף אחד לא מפתה מספיק.
הספר הזה כבש אותי. התנהלתי בו באיטיות מתסכלת (האיטיות, לא הספר) ואתמול במרתון קריאה נשאבתי לתוכו עד הסיום.
אל שמו של מקינרני בכלל, ו-"הפרא האחרון" בפרט התוודעתי במאמר ביקורת אוהד במיוחד במוסף השבועי של ידיעות אחרונות לפני מספר שנים. כהרגלי, הכנסתי אותו ל- waiting list, עד ההזדמנות הראשונה ועד שישכחו גלי היחצנות המלווים בד"כ יציאתו של ספר חדש.
בינתיים מצאתי שני ספרים אחרים מפרי עטו בצומת ספרים, במחיר אטרקטיבי – "ראנסום" ו- "אורות בוהקים עיר גדולה". מה נאמר, התלהבות אמיתית. (מסכים ב- 100% לדברים במאמר ביקורתו של ל א לגבי שניים אלה – במאמרים).
בספר מספר פטריק קין את סיפור חברותו עם וויל סאוואג´ (פרא), מיום היכרותם כשותפים לחדר במעונות במעין מכינה לקולג´ בשנת 67, ועד למתישהו בתחילת התשעים (ותחילת עידן האינטרנט).
פטריק הוא בן למשפחת מהגרים-דור שני מאירלנד, הנמצאים די נמוך בסולם החברתי. הוא טיפוס קצת עדין, צנוע למדי, מהוסס, טיפוס של סימני שאלה, שאיכשהו בין כל סימני השאלה במיקרו של חייו, רצף חייו ברור. הוא רוצה לעלות בסולם החברתי שני שלבים מעל למקום שאביו הגיע.
וויל הוא טיפוס שונה לחלוטין. כבן הפחות מועדף במשפחת אצולה דרומית שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים האמריקאית מדורות קודם, הוא טיפוס של סימני קריאה, של פעולות גרנדיוזיות בתנופות גדולות, טיפוס גדול מהחיים, כשבמקרו, צלו העמום של סימן שאלה גדול לגבי הכיוון הנכון של החיים.
הספר בנוי באופן פשוט כביכול, ללא גימיקים תודעתיים, תיאורים ארוכים, קפיצות זמן ומקום, אלא באופן שסיפרו פעם סיפורים - כסיפורו של פטריק, מהזווית שלו בלבד. דרך עיניו אנו סופגים את סיפור החברות המדהימה בין שני הטיפוסים הכ"כ שונים, יחד עם התהפוכות של אמריקה בתקופה האמורה – דור ההיפים, מאבקי השחורים לשיוויון, הסמים, המוסיקה, וייטנאם, תקופת רייגן והיאפיות החדשה, עם מבטים לעבר הרחוק של מלחמת האזרחים.
ספר מרתק, רגיש, מלא הומור.
בקיצור, תענוג צרוף. מומלץ ביותר
הספר הזה כבש אותי. התנהלתי בו באיטיות מתסכלת (האיטיות, לא הספר) ואתמול במרתון קריאה נשאבתי לתוכו עד הסיום.
אל שמו של מקינרני בכלל, ו-"הפרא האחרון" בפרט התוודעתי במאמר ביקורת אוהד במיוחד במוסף השבועי של ידיעות אחרונות לפני מספר שנים. כהרגלי, הכנסתי אותו ל- waiting list, עד ההזדמנות הראשונה ועד שישכחו גלי היחצנות המלווים בד"כ יציאתו של ספר חדש.
בינתיים מצאתי שני ספרים אחרים מפרי עטו בצומת ספרים, במחיר אטרקטיבי – "ראנסום" ו- "אורות בוהקים עיר גדולה". מה נאמר, התלהבות אמיתית. (מסכים ב- 100% לדברים במאמר ביקורתו של ל א לגבי שניים אלה – במאמרים).
בספר מספר פטריק קין את סיפור חברותו עם וויל סאוואג´ (פרא), מיום היכרותם כשותפים לחדר במעונות במעין מכינה לקולג´ בשנת 67, ועד למתישהו בתחילת התשעים (ותחילת עידן האינטרנט).
פטריק הוא בן למשפחת מהגרים-דור שני מאירלנד, הנמצאים די נמוך בסולם החברתי. הוא טיפוס קצת עדין, צנוע למדי, מהוסס, טיפוס של סימני שאלה, שאיכשהו בין כל סימני השאלה במיקרו של חייו, רצף חייו ברור. הוא רוצה לעלות בסולם החברתי שני שלבים מעל למקום שאביו הגיע.
וויל הוא טיפוס שונה לחלוטין. כבן הפחות מועדף במשפחת אצולה דרומית שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים האמריקאית מדורות קודם, הוא טיפוס של סימני קריאה, של פעולות גרנדיוזיות בתנופות גדולות, טיפוס גדול מהחיים, כשבמקרו, צלו העמום של סימן שאלה גדול לגבי הכיוון הנכון של החיים.
הספר בנוי באופן פשוט כביכול, ללא גימיקים תודעתיים, תיאורים ארוכים, קפיצות זמן ומקום, אלא באופן שסיפרו פעם סיפורים - כסיפורו של פטריק, מהזווית שלו בלבד. דרך עיניו אנו סופגים את סיפור החברות המדהימה בין שני הטיפוסים הכ"כ שונים, יחד עם התהפוכות של אמריקה בתקופה האמורה – דור ההיפים, מאבקי השחורים לשיוויון, הסמים, המוסיקה, וייטנאם, תקופת רייגן והיאפיות החדשה, עם מבטים לעבר הרחוק של מלחמת האזרחים.
ספר מרתק, רגיש, מלא הומור.
בקיצור, תענוג צרוף. מומלץ ביותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)