שכנתי זו, אישה מקסימה ומלאת שמחת חיים, בת 86, כתבה את הספר בגרמנית במקור, והוא יצא לאור במסגרת סדרת "עדות" של יד-ושם.
גם כתב היד לא עבר חלק את תהליכי ההוצאה לאור - למעשה, כפי שהבנתי ממנה, הוא הלך לאיבוד כשכבר היה כמעט מושלם (לא בדיוק ירדתי לפשרן של הנסיבות אלא הייתי עסוק יותר בהקשבה), ובעידוד נמרץ מהעורך ישבה וכתבה שוב.
בספר היא מספרת את סיפורה במלה"ע-II, כפרטיזנית ביערות סלובקיה. הקסם שניכר באישיותה היום, מוצא ביטוי גם בדרך תיאורה את המאורעות, שלעיתים מצטיירים כקלים ממה שכנראה היו באמת. טרם הספקתי לשוחח איתה, ואפילו הבטחתי, רק שמאז הקריאה, לפני כ- 5 שנים, היא הספיקה לעזוב את דירתם שבבניין שלנו לטובת בית אבות, להיפרד מבעלה ב-50 השנים האחרונות שהלך לעולמו, לנסוע ולגור עם ביתה בחו"ל למשך תקופה ולשוב לגור בבניין סמוך. הספק נאה גם לצעירים ממנה, אך לצערי לא מימשתי עדיין את ההבטחה. מקווה שאצליח בביקור הקרוב בארץ.
בספר היא מספרת את סיפורה במלה"ע-II, כפרטיזנית ביערות סלובקיה. הקסם שניכר באישיותה היום, מוצא ביטוי גם בדרך תיאורה את המאורעות, שלעיתים מצטיירים כקלים ממה שכנראה היו באמת. טרם הספקתי לשוחח איתה, ואפילו הבטחתי, רק שמאז הקריאה, לפני כ- 5 שנים, היא הספיקה לעזוב את דירתם שבבניין שלנו לטובת בית אבות, להיפרד מבעלה ב-50 השנים האחרונות שהלך לעולמו, לנסוע ולגור עם ביתה בחו"ל למשך תקופה ולשוב לגור בבניין סמוך. הספק נאה גם לצעירים ממנה, אך לצערי לא מימשתי עדיין את ההבטחה. מקווה שאצליח בביקור הקרוב בארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)