יום רביעי, 4 ביוני 2008

אשרי האיש / אנטוניו מוניוס מולינה

רכשתי את הספר לא מזמן במחיר מבצע אטרקטיבי ביותר, כאשר הייתי צריך לבזבז את תלושי הקניה רגע לפני פקיעת תוקפם.
ההמלצות היו חמות וגם נסיוני הקודם עם החורף בלסבון (פחות) ועם ירח מלא (יותר) הבטיחו חווית קריאה משובחת.

אבל טעיתי טעות טקטית. לא קראתי בעיון ולא הפנמתי את הביקורות המצויינות והמשבחות שבמאמרים, שכן לצד השבחים יש ציון מפורש שהספר קשה לקריאה ומצריך ריכוז.

כך לקחתי אותו לטיול בוייטנאם, ממנו חזרתי לפני מס´ ימים, וגם בחרתי בו להיות בחירת הקריאה הראשונה.

האמת, די כעסתי על מולינה – נראה היה שעשה מאמץ מכוון להישאר עמום, מעורפל ובלתי מובן. חילופים של הדמות המספרת, התקופה האמורה והמקום אירעו תדיר, ולא אחת קרה שקראתי כ-2 עמודים מבלי להבין ממש מי הוא המספר.
נכון שבמידה מסויימת, הסגנון האמור תואם את מהות העלילה: סתומה, מסתורית וחמקמקה, אך אני לא כ"כ אוהב אי בהירויות מסוג זה, המקשות עלי באופן מלאכותי על הקריאה.

כך נמנע ממני מלמצות את מלא החוויה הספרותית מיצירת מופת זו, שהרי בטיול קשה לגייס את הריכוז הדרוש. חבל, אכן פספוס שלי. ובכל זאת נהניתי.

למי שמעוניין ביצירה מאתגרת, לא קלה אבל מצוינת – מומלץ בחום.
מי שחושש שלא יוכל להתמסר לה – שיחכה לשעת כושר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)