הייתה לי תוכנית שונה קצת להערב. תכננתי לכתוב לכם קצת רשמים ראשוניים, מעין סיכום בקצרה של ביקורה של זוגתי כאן בדרום קליפורניה. משהו שישמש כהקדמה לכתבה ארוכה ומפורטת על הטיולים שעשינו, על השיחות שניהלנו ועל האנשים שנהנינו לפגוש.
אז הכנתי סלט מחסה, עגבניות, מלפפון, צנוברים ואיזה רוטב קנוי, מילאתי קערת קרקרים דקיקים ופיקנטיים והתיישבתי מול המחשב להתחיל.
ככה, לגמרי במקרה, תוך כדי אכילה, שוטטתי בינתיים בבלוג, לענות לכמה הודעות, לפורום ולקומונת ספרים להתייחס לעניינים השוטפים, הצצה בכמה בלוגים ובמסרים שהתקבלו.
כך גם הצצתי קצרות, כרגיל ב-YNET לראות מה חדש.
אני בד"כ לא ממש קרוב לנושא באופן אישי, אבל בערוץ התרבות נכנסתי להציץ בכתבה לקראת יום הגאווה, שהתייחסה לאומנים מפורסמים שיצאו מהארון.
קראתי על כמה מפורסמים, והתפלאתי שכוכב להקת QUEEN, פרדי מרקורי, לא אוזכר כלל. אז ניצלתי קישור אחר בכתבה ל-U-TUBE ואחרי שנהניתי מתזכורת אחרת משנות השמונים, חיפשתי ומצאתי את הלהקה שהרעידה את נימי בשנות השבעים, בשלבי התבגרותי הסוערים והמוקדמים.
ככה נשאבתי בשוטטות, עובר מקליפ לקליפ, מתרגש מחדש למשמע קולו המרטיט והמדהים של פרדי הסולן, משחזר בזיכרון את אותן סערות התבגרות, מתבאס שאין לי עם מי לחלוק במיידי את ההנאה שהזדמנה לי, מתגלגל בצפייה אילמת בניצחון של הסלטיקס תוך האזנה רצופה לכל מיני מיקסים וסרטונים מעברה המהולל של הלהקה הזו.
ככה, לגמרי במקרה, קלטתי באחד הקליפים תמונות ילדות מוקדמת של פרדי בידי אימו. תינוק מחייך בידיה של אמא צעירה ועגלגלה, בעלת מבט נינוח. עוד כמה קליפים עברו, עוד כמה תמונות של נערותו המכוערת למדי, ושוב אוזכרה האימא בקליפ אחר, בהופעת הלהקה לאחר מותו, כנוכחת בקהל. בשלב הזה כבר נכנסה האימא חזק אצלי לתודעה. לא ממש חשבתי עליה עד היום, ופתאום חשבתי לעצמי מה מרגישה אמא של כזה כוכב, שזרח בעוצמה אדירה (במיוחד בבריטניה), יצר מוסיקה שרבים נהנו ממנה, השתולל בהוללות חסרת מעצורים ובדק את כל גבולות המיניות האפשריים ובסוף דעך במהירות ממחלת האיידס שהייתה באותם ימים ללא יטפול.
הוא בטח חשה גאווה רבה, מהולה בעצב רב.
ועם המחשבות האלה המשכתי לצפות בעוד סרטונים, בהם רואים את אותם הורים בשלבי הזדקנות שונים, בסדרה מצולמת על חייו בה קיבלתי תזכורת להיותו יליד זנזיבר, בן למשפחה פרסית, שנקרא בילדותו פארוק, והיה בן לדת הזאראטוסטרה.
באותם קליפים קיבלה סקרנותי לגבי האם את המענה חלקי לסקרנות שלו ציפיתי – שלמרות הכאב הרב, יש בליבה של האם גאווה אמיתית על הבן המוכשר.
אז כמחווה לזכרו של פרדי, בעל הקול הענק, קבלו את הקליפ היפה והראשון שכבש לי את הערב:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)