126 עמ`, ארה"ב 1926, הוצאת הקיבוץ במאוחד 1999, עברית גדעון טורי
הרקע והעלילה
מהכריכה האחורית (שמאתר סימניה)
מאות מוזמנים ולא מוזמנים התארחו במסיבותיו המפוארות של גטסבי, אבל רק מעטים יכלו לזהות את המארח, ואיש לא ידע מיהו בעצם, ומה מסתתר מאחורי החזות הנוצצת. הוא הציג עצמו כאיש-אוקספורד, וכבעל מדאליות ממלחמת העולם. השמועות אמרו שהיה מרגל גרמני במלחמה, אחרים אמרו שהרג פעם בן אדם, שהוא מבריח משקאות, שהוא משתייך למשפחה מלכותית אירופית... לא לאט מגלה המספר - שכנו של גטסבי - את הדחף המרכזי, ובעצם היחיד, של חייו של גטסבי ושל כל מעשיו: אהבה רומנטית גדולה ונדירה, שזמנה הוחמץ: כישרון יוצא מגדר הרגיל לתקווה, בלי שיווכח שחלומו כבר נמצא מאחוריו. חיים שלמים נבדים כאן בנוכלות לא מעטה, בשביל משהו שגרעינו כה אמיתי ותמים. וכל זה מוליך באורח בלתי נמנע לקטסטרופה. זהו הרומאן החשוב ביותר של פיצג`ראלד (1952), ורומאן האהבה הגדול של הספרות האמריקנית במאה העשרים. כשהופיע הספר, ראה בו ת.ס. אליוט את הצעד החשוב ביותר שעשתה הספרות האמריקנית מאז הנרי ג`יימז: ``הספר עניין אותי וריגש אותי מכל רומאן חדש אחר, אמריקני או אנגלי, שהזדמן לידי זה שנים``. לא מכבר נבחר הספר, בשני משאלים רחבים נפרדים, שלקחו בהם חלק סופרים ומבקרים - באנגליה ובארה``ב - כאחד מחמשת הרומאנים הטובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית במאה העשרים. `גטסבי הגדול` - היה רב המכר הראשון של ``ספרי סימן קריאה`` ב1976-. גדעון טורי חידש ועידכן עתה את התרגום שלו בשביל דור הקוראים של סוף המאה.
והגרסה משלי
(ומי שרגיש לספויילרים, עדיף שימנע כליל מהפסקה, עד לקטע של החווייה)
הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של תחילת המאה ה-20, ונכתב זמן קצר לפני ההתמוטטות הכלכלית הגדולה של 1930.
הספר מגולל את סיפורו של גטסבי, שאליו מתוודע הקורא דרך הסיפור של השכן בבית הסמוך מר קרווי, בחור כבר לא כ,כ צעיר, המתפרנס מסחר באיגרות חוב ומקווה להתעשרות מהירה. גטסבי הוא טיפוס חמקמק, לא ממש מוכר אישית, למרות מסיבות הפאר אותן הוא עורך בביתו, שופך משקאות וכספים לרוב בדרך פזרנית ובלתי מובנת. כולם חוגגים במסיבותיו הפרועות אבל לא ממש מכירים אותו, והוא לא מתאמץ להכיר את הסובבים.
לו יש אג`נדה אחרת. ובאופן מתוחכם מנסה לסובב את מהלך העניינים ולהחזיר את הגלגל לאחור 5 שנים, לזמן בו לא היו לו הרבה אמצעים, אבל אהבה גדולה ובלתי ממומשת.
אבל תרגיליו המתוחכמים מתמוטטים באירוע טראגי מקרי, שמעמיד את כל האירועים באורו. כך מסתבר, שאיש החברה הנוצץ, שבביתו בילו רבים נשאר בסוף לבד. מאד לבד.
החוויה
יש משהו מוזר בספר. הוא טוב, אבל שלל השבחים פגע אצלי בחוויה. ציפיתי ליותר, לסערה גדולה, לדרמה ענקית, לכל מה שספר המובטח כענק אמור לספק. והוא לא. הוא כתוב טוב, הוא מספר תמונה מעניינת על חיי העשירים הריקניים והנהנתנים של התקופה. בקיצור – הוא מעניין, אבל ציפיתי ליותר. ובכ"ז, לא מצטער שקראתי, הרי זה בסה"כ ספרון לא ארוך שמהירי הקריאה גומעים במהירות. אני כמובן לא מהיר קריאה, אז הוא ליווה אותי קצת יותר.
שורה תחתונה
מומלץ בכ"ז, אבל אל תפתחו תילי ציפיות שיגרמו לאכזבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)