פרטים בהמשך
כללי
השבוע היו לא מעט אירועים. הרבה יותר ממה שיכולתי לספר פה באופן שוטף. אז זו בדיוק הסיבה שבשבילה התחלתי את המדור השבוע הזה. אז להלן התקציר, שמסדר לי את האירועים, ואולי גם מהנה עבורכם (לא חייבים).
הסופ"ש הקודם:
בערב שבת בילינו בשיחה עם חברים. היה כיף, ונראה שחוויות כאלה חסרות לי יותר ממה שאני מודע. אשתדל לתקן (-:
בשבת, אווירה בטלנית שרתה בבית. אז צפינו לא מעט בטלויזיה ונגזרותיה הממוחשבות – קצת כדורגל, NBA, וכוכב נולד בארץ. כן, התוכנית הזו כיפית ומרגשת, וכיף לצפות בה יחד.
ביום ראשון, הבן שוב היה עסוק מאוד בלנסות להרוויח לעצמו עוד קצת דמי כיס, לטיול עם החברים שמגיעים השבוע לביקור, ומכיוון שהאוטו שלו עדיין היה מושבת (כן, יצא יקר), הקפצנו אותו וניצלנו את היציאה לסיור נחמד במתחם ואח"כ לטיול קטן לתצפית על נוף העיר LA ממצפה גריפית היפהפה. מתחשק לי לכתוב ולהעלות צילומים, אז בטח אעשה זאת בהמשך. אולי עוד במהלך הסופ"ש.
חגיגות סיום
ביום רביעי חגגנו עם הבן את טקס סיום ביה"ס שלו. נראה שהתרגשנו יותר ממנו. איכשהו, הוא יותר התרגש המהעמד האישי הקשור לעניין, של השלמת פרק משמעותי וארוך במיוחד של התפתחות. ככל הנראה שהפרק הארוך ביותר שיהיה לו בחייו, כי בהמשך, רוב פרקי החיים הרשמיים קצרים הרבה יותר. גם על זה רציתי לכתוב בנפרד, ואולי גם אכתוב.
וגם הבת חגגה, בקטן, סיום שנת לימודים. עבורה, כמסיימת י`, לא היו חגיגות כלל. שונה מהמקובל בארץ ולא בהכרח טוב יותר.
עבודה
נכנסים לישורת האחרונה של הפרוייקט. יש עוד לא מעט מה לעשות, ויש מאמץ להעלות הילוך ולהתכוונן להמשך החיים שאחרי הפרוייקט. בינתיים כל התוצאות טובות, וזה בכלל מעודד ומהנה.
בבלוגיה:
כמו שציינתי, היו לי תוכניות לכתוב על דברים מסויימים, אבל סחפתי לכתוב על דברים אחרים ברוח נוסטלגית יותר. כנראה שהייתי זקוק לכך. ושמח מאוד מהתגובות החמות. תודה לכולם. אז מה העליתי:
- החומה – הרהורים בעקבות הפינק פלויד, ונגיעתם והרלוונטיות שלהם עבורי היום.
- המכוניות שלי – רשומה שתפחה לי כבר לשתיים, וזה רק מתחיל.
- המכוניות שלי (פרק שני) – תחילת ההמשך, עם עוד קצת רקע מהילדות וחוויות מהרכב הראשון – הפיאט-500 המתוקה.
ובענייני ספרים
נו, כצפוי עדיין עם "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול". ולא שחסר לי, אבל פסטיבלי שבוע הספר פיתו אותי להוסיף עוד שניים למדף הנאנק: הומו פאבר ו- Open Me. מקווה להגיע אליהם במהרה בימינו.
ולפני סיום:
התעצלנו לתכנן את הסופ"ש. אבל בטוח שנעשה משהו. לא בטוח כמה גדול, אבל גם קטן נחשב.
וציטוט חביב מהשכן המיוחד (שגם עליו אכתוב בהזדמנות):
“Don’t count the days, Make the days count”
שבוע טוב ומהנה לכולם (-:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)