אתמול סיפרתי לכם על האישה בשחור, שדפקה לי על הדלת וחיפשה קצת חברותה וכתף חמה להישען. גם הבטחתי שאספר על דפיקה אחרת בדלת, אז להלן הפרטים:
באחד מימי שבת אחה"צ, כשהתבטלתי ונשארתי בבית לקרוא ולשוטט כאן בבלוגיה, נשמעה פתאום דפיקה די חזקה ונמרצת בדלת. די מוזר ולא אופייני לתרבות המנומסת האופיינית לסביבה. ניגשתי לדלת, ובעינית לא נראה אף אחד בחוץ. מוזר...
ובכ"ז פתחתי (אין מה לחשוש באמצע היום במקום שלנו). צמוד לקיר משמאל, על חלקת האדמה הקטנה, הגיח מולי בחור במדים ומלפנים יצא בהחלטיות מהמסתור שוטר נוסף.
שלום (כך אמרתי), איך אפשר לעזור לכם? השוטר שמולי הושיט לי ארנק פתוח ובתוכו תג מוזהב של משטרה, כמו בסרטים, ושאל לשמי. לא היה לו קל עם עופר, ולא עם ה-D הזר. לבקשתו נכנסתי וחזרתי עם רישיון הנהיגה, בו עיין שניות אחדות.
"יש עוד גבר שגר בבית?" שאל השוטר שאמון על הדיבור. ואצלי כבר רצו תסריטי אימים, במה הסתבך הצעיר שלי, שהפליא לשמור על שקט בקומה העליונה. "רק בני, הנער המתבגר בן ה-18" עניתי בחשש.
"ממתי אתה גר בבית?" שאל. כשעניתי שמאוגוסט, הינהן קלות בהבנה, הודה לי בלי לפרט, זרק מבט לכיוון עמיתו השתקן, והסתובבו לכיוון החניה, שם ראיתי שתי ניידות משטרה שהשאירו מונעות.
טוב, הפעם לא רצו אותי, וגם לא את הבן העבריין (שיצא בנס הפעם). ואני חשבתי על אותו צ`ארלי, ומה שכבר אולי עולל לפני שהסתלק, חוץ מלטנף את הבית ולהשאיר כמה חובות. מעניין אילו הפתעות נוספות ידפקו לי על הדלת בעתיד. מקווה שמהסוג המזיק פחות.
סופ"ש נעים לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)