כשסיימנו את הסיור המהנה בגני Descanso, הצצנו בחנות המזכרות הצמודה לגנים. לא שהיה לנו כוונה לרכוש שמונצעס במחירים נאים, אבל היה נחמד לראות את אוסף הריבות, הרטבים, החמוצים ושאר התרכיזים המעניינים שבבקבוקים ובצנצנות הזכוכית:
אח"כ התחלנו להתנהל בעצלתיים לכיוון הבית, בתקווה למצוא כמה אטרקציות לעצור בהן. כבר ביציאה מהחניה, משהו היה נראה לי מוכר בסביבה. בתי אחוזה גדולים, גינות מרווחות, כבישים עם תנועה מעטה ונוכחות של עצים רבים וגדולים.
משמאל ראינו שלט שאמר – Estate Sale. עד היום ראינו לא מעט Garage Sales, וגם ראינו Yard Sales, שזה דומה, רק בחצר גדולה שבה נפרשת התצוגה. כזה לא ראינו עדיין. זו גם הזדמנות להציץ בבית שנראה מעניין מבחוץ, גם להציץ טיפה לחיים של האמריקאים ולאיך שהם באים לידי ביטוי בשמונצעס שהם אוספים במשך שנים.
אז עצרנו ונכנסנו להציץ – למכירה נותרו עדיין שלל מצלמות עתיקות למדי, במגוון גדלים וסגנונות, כולל הפולרואיד הראשונה ששווקה מסחרית בשנות ה-70 לצילום ופיתוח מיידי.
היה גם אוסף מרשים של ציוד מטבח. לא ציוד ברמה גבוהה (שפע סירים, סכינים מגשים וכו`), אבל ניכר שהם אהבו בישול ואירוח. גם באגף הספרים שלטה הסקציה של ספרי הבישול. כולם נראו ככאלה שנעשה בהם שימוש (ושם ליקטתי כמה בפחות מ- 0.25$ ליחידה).
הניחוש שלנו, מהסיור במקום, הוא שזוג ההורים הזקנים, בעלי הבית, הלכו לעולמם. בצאצאים הציעו הכל למכירה כדי לרוקן את הבית לקראת מכירה שלו. לא ברור, אבל זה מה שהיה הכי הגיוני.
לאחר שמיצינו את החוויה, יצאנו בכיוון כללי הביתה, כשפתאום הבנתי למה המקום מוכר לי. לפני שנתיים הזדמנתי במקום בנסיון להיחלץ מפקק תנועה. גם אז נהניתי מהנוף המקומי, מהבתים המרשימים ואפילו זיהיתי את המקום בו סייעתי לרוכב אופניים אומלל שביצע הפכה מרשימה באמצע הכביש ופרק את הכתף. אפילו סיפרתי על כך כאן.
המשכנו ואפילו עצרנו קצת בסביבה, כל הדרך הצדדית לעיר גלנדייל הסמוכה. גם שם עשינו סיבוב התרשמות נינוח וקצר באוטו, שבו גם צילמתי את המבנה מוזר שבתמונה הראשונה, שמדייר מקומי הבנו שמשמש כמשהו בסגנון של אולם אירועים. אבל בדרך:
ומשם, בדרכים צדדיות ואיטיות הביתה.
אחלה של יום בילוי זוגי נינוח 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)