בכ"ז משהו חדש
כללי
השבוע ממש לא קרה הרבה. טוב, כלום זה הגדרה קצת מחמירה, אבל בכ"ז אין חדש כמעט באף אחד מהיבטי החיים המשמעותיים.
בשבת שעברה הגיעו לבקר אותנו משפחת חברים לבראנץ` משותף. לא משהו ייחודי יותר מדי, ובכ"ז היה כיף. האיש היה אחראי על שלל המרכיבים לסביח שולחני, אנחנו על סלטים וקינוחים וכיו"ב.
לאחר שסיימנו עם הארוחה הארוכה, יצאנו יחד לחנות הספרים המדהימה שמתחת לספריה העירונית עליה סיפרתי להם וגם לכם כאן. כל החמישה קפצו בהתלהבות גדולה, ויצאו מהמקום בסוף הביקור עם שקיות מלאות כמו בשוק.
וגם אני יצאתי עם כמה (התמונה שבראש הרשומה) שעלו לי בסה"כ 5$, כלומר 1$ לאחד:
- Arthur & George – אחרי כמה המלצות שהיו כאן בסביבה
- The Lovely Bones – בנוסף להמלצות שכאן, גם הזמנה מפורשת מהבת
- My Friend Leonard – ספר ההמשך המומלץ של ג`יימס פריי
- World`s Fair – רק כי א.ל. דוקטורוב צילצל לי מוכק מספיק
- Getting Lean – ספר עלילתי מהתחום המקצועי שלי
ביום ראשון יצאנו לסיבוב ארוך בעיר גלנדייל הסמוכה (בערך, כ-50 ק"מ). המטרה היתה לבקר באטרקציה מורבידית משהו שיש בעיר, ועל הדרך לתרגל את הצעירה בנהיגה על האוטוסטרדות הצפופות של יום ראשון.
האטרקציה האמורה, הינה בית קברות. כן, אכן מוזר, אבל יפה, מטופח במיוחד ומסקרן.סביבו נוף מרשים של גבעות האיזור, ובמרכזו כמה מונומנטים אומנותיים ומוזיאון. המוזיאון כולל תצוגה הקשורה לבעלי חיים – פסלים שונים, ציורים ואיורים, וכן אוסף פסלים בסגנון ימי הביניים, כולל דגמי שריונים ומטבעות עתיקים. אקלקטי משהו, אבל מעניין למדי. במוזיאון לא יכולנו לצלם, אבל בסביבה הבת צילמה לא מעט, אז להלן כמה ממה שנקלטו:
בהמשך עוד הסתובבנו, ועצרנו במין חנות ריהוט שכללה גם מגוון "מוצגים" משונים. ושוב, הבת המשיכה בתנופת הצילומים ותפסה כמה תמונות מעניינות:
בתחילת השבוע זומנו לבית הספר של הבת לדון בכמה התאמות נדרשות בתוכנית הלימודים, בהתאם לקשיים האישיים שלה בהתמודדות עם השפה. לא אכנס כמובן לפרטים, אבל קיבלנו שיעור מרגש על משמעותה של מערכת חינוך טובה. לאחר דיון מעמיק ויסודי לגבי צרכיה הלימודיים, ניתוח נקודות החוזק והחולשה, הגיעו לכמה מסקנות שנוגעות לתגבור שדרוש לה במקצועות מסויימים, שבהם תלמד בכיתות מיוחדות של כ-6 תלמידים. לשם כך עשו שמיניות באוויר, תוך שיחות טלפוניות מקבילות בשלושה ערוצים, והגיעו לפתרון מיטבי שגם ישמר לה את שיעורי הקרמיקה אותם היא כ"כ אוהבת (כן, זה במערכת). סה"כ ישבו איתנו צוות של 4-5 אחראים להיבטים שונים במשך כשעה וחצי, עד שהכל הוסדר באופן מיטבי. כל הכבוד להם. מעורר קינאה ממש.
בבלוגיה:
נראה שזה הפך לי להרגל, שבכל שבוע אני מעלה 3 רשומות. השבוע התחיל בסיפור הנוגע לאהבתי למגוון מקצועות הקשורים למלאכות כפיים:
- מקצוענות – חוויות ילדות בצפיה בבעלי מלאכה
הרשומה הזו, יחד עם התגובות שלכם (תודה חברים) הולידה שתי רשומות נוספות:
- איש המבחנות מפינת בלפור – על אֻמן הזכוכית שהכרתי בנעורי (רשומה ששיניתי לה את השם)
- תבונת כפיים – הגיגים כלליים על מלאכות הכפיים בקרב עמנו ומגמות בעולם
בענייני ספרים
כבר סיפרתי את עיקר החדשות. מעבר לכך, נרשמה התקדמות מינורית בלבד עם "דיבה". למרות אזהרות מחד והמלצות מאידך, אני דבק בו בינתיים. ובינתיים לפחות הוא לא רע בכלל.
ועוד
אה, כן, נראה לי שהשבוע כבר איאלץ להיפרד מכל הכניסות של כל הנשים ההריוניות, (סליחה שבאתם לחינם בכל השבועות עד היום, בתקווה למצוא פה איזה מידע מועיל), כי גם אם מישהי שורדת עד לשלב הבלתי נסבל הזה, אני מניח שבלוגים לא ממש יעניינו אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)