264 עמ`, הוצאת כתר - 2007,
רקע
הספר נאסף באחד ממבצעי 4 במאה (או דומה) ברשת צומת ספרים, לפני כ-3 שנים. מאז פורסמו עליו לא מעט סקירות – חלקן ממליצות ואחרות קוטלות למדי. לא ידעתי למה באמת לצפות, אבל זכרון חיובי מספרה הקודם שקראתי "כשהחיים יתחילו" החזיק אותי אופטימי ועודד לבחור בו מהמלאי על המדף.
התקציר והכריכה האחורית
הכריכה האחורית סיקרנה אותי. נראה ממנה שזה ספר שידבר על ליבי. אז להלן הדברים (שוב, כרגיל, מאתר סימניה):
"דיבה" הוא רומן חתרני ואירוטי על אישה שחצתה את כל הקווים האדומים.
יש לה בית מהוגן, יש לה בעל אקדמאי, יש לה בן אהוב, ולמרות זאת היא בוחרת לגור ברחוב.
"זו הפעם הראשונה בחיים שטוב לי," היא אומרת, "מאז שאני על המדרכה אני מרגישה יפהפייה.
עד לא מזמן היא היתה מורה לספרות בתיכון. ואז היא פגשה את נ`, תלמיד רגיש ויפה תואר בן 17. מודעת עד כאב לגופה, לגילה המתקדם, לאכזבות ולפשרות בחייה, היא נסחפת לקשר האסור והבלתי אפשרי ביניהם ומאפשרת לתשוקותיה הכמוסות לפרוץ החוצה. רק אחרי שהיא מאבדת הכול, היא מוצאת את המפתח לסוד השמור ביותר של האושר.
"דיבה" הוא רומן המתריס כנגד השמרנות הבורגנית ומעורר מחשבה על משמעות החיים ועל הדרך לחיות אותם. חנה גולדברג עושה כאן שימוש מקורי, מפתיע ונועז בשפה הייחודית המוכרת לנו גם משיריה.
עוד על העלילה
הכריכה האחורית מתארת היטב את התוכן, אבל לא מספיק הבהירה לי את המכלול שבספר. כי הספר הוא על הכמיהה לאהבה, לרוך וחום אנושי. על הרצון וזכות היסוד להיות נאהב, וכמה שבהיעדר אהבה משתבשים סדרי העדיפויות. כי גיבורת הספר לא זוכה לאהבה. היא נישאת מתוך תקווה, וכואבת את ההתפכחות שאחריה. גם מבנה היחיד היא לא זוכה להרבה חום מעבר לשנים הראשונות.
היא בוחרת בהוראת הספרות כמקצוע פשרה, לא מתוך ייעוד או חדווה, וגם שם זוכה לקור אנושי צפוי ולעג מתמשך של תלמידיה.
אז כשניצוץ קטן נדמה כמסוגל להאיר את חייה, היא מאבדת את הבלמים של עצמה, בכמיהתה..
וחוויית הקריאה
הספר מכמיר לב. כ"כ כאבתי איתה, כמהתי איתה לאהבה, נעלבתי בשבילה, נפגעתי ונחרדתי איתה. היא בהחלט נגעה לליבי. כמה ממנה יש בכולנו? לא יודע, ולא ברור לי אם זה חשוב. אפילו בי יש ממנה, וזה מה שהיה חשוב לי.
ולסיכום
ספר מפתיע לטובה – קולח, חזק, רגיש ומכמיר לב. מבחינתי – בהחלט מומלץ!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)